חרדים לאומיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ כבר יש מספיק דוגמאות. את תורת עציון צריך לפרסם בדרכים אחרות. |
|||
שורה 10:
מאפיין נוסף של הציבור החרדי־לאומי הוא הקפדה על הלכות ה[[צניעות (יהדות)|צניעות]] יותר מהמקובל בשאר הציבור הדתי-לאומי. הדבר מתבטא בין היתר ב[[הפרדה בין בנים לבנות בחינוך]] וב[[תנועות נוער]] מגיל בית הספר היסודי, ולעיתים בקיום אירועים נפרדים.
הלבוש של הגברים החרדים־לאומיים דומה במידה רבה ללבוש המקובל בזרם המרכזי בציונות־הדתית ולא לזה החרדי
ככלל, הציבור החרדי־לאומי מאופיין בהקפדה הלכתית, ביחס לציבור הדתי-לאומי הליברלי יותר.
שורה 48:
כיום קיימים בציבור ה"חרדי־לאומי" שני סוגים עיקריים של מוסדות תיכוניים. "ישיבה תיכונית־תורנית" ו"[[ישיבה קטנה לאומית]]".
בישיבות התיכוניות-תורניות חומר הלימודים הוא במתכונת בה [[לימודי קודש]] תופסים את מרבית יום הלימודים אך אחרי הצהריים לומדים [[לימודי חול]] על מנת לקבל [[תעודת בגרות]] בדומה לישיבות תיכוניות רגילות, אלא שהדגש בהן רב יותר על לימודי קודש, הקפדה הלכתית והתאמה להשקפת העולם של ה"חרדים-לאומיים". בין הישיבות התיכוניות התורניות הידועות ניתן למנות את "[[ישיבת ירושלים לצעירים]]" (ישל"צ), [[ישיבת מצפה יריחו]], ו[[ישיבת בני צבי]]
[[ישיבה קטנה לאומית|הישיבות הקטנות-לאומיות]] קמו בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] וכיום פועלות כחמש מהן. בישיבות מסוג זה אין כלל [[לימודי חול]] בדומה לישיבות הקטנות החרדיות. בחלקן ניתן להשלים בשנה הרביעית לימודי חול אחרי הצהריים כדי לקבל [[תעודת בגרות]] מינימלית. הוותיקה שבהן, "[[ישיבה קטנה לאומית#הישיבות כיום|מעלה חבר]]", הוקמה בשנת תש"ן על ידי הרב [[משה בלייכר]].
| |||