ניר עציון – הבדלי גרסאות

היישוב הוקם באייר תש"י ([[1950]]) על ידי פליטי [[כפר עציון]], וקבוצה מפליטי [[בארות יצחק]] (ב[[נגב]]), קבוצות "אחדות" ו"תקוה" וניצולי [[השואה]], שנתיים לאחר נפילת כפר עציון. את אירוע הנחת אבן הפינה עטרו בפסוק: "וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים ובניתיה כימי עולם". היישוב מנה בעת הקמתו 210 נפשות, ונמסרו לו לעיבוד 3000 דונם, אדמות [[עין חוד]] שננטשה{{הערה|{{דבר||אמנים כובשים כפר|1954/07/23|02201}}}}. במאי 1952 הוקם במקום בית מרגוע{{הערה|{{דבר||פתיחת בית המרגוע|1952/04/30|00509|||Ad}}}} כהמשך לבית המרגוע שהיה בכפר עציון{{הערה|{{דבר||כפר עציון קם מחדש|1950/04/21|00107}}}}. היישוב הוקם כקיבוץ, אך באמצע שנת [[1953]] הפך למושב שיתופי{{הערה|{{דבר||"ניר עציון" - מקיבוץ למושב|1953/06/08|00306}}}}. בסוף שנת 1957 היו במקום 120 חברים שהתפרנסו מ-2400 דונם, עדרי צאן ובקר, רפת, לול ובית המרגוע{{הערה|{{דבר|{{ללא קוד ויקי|ניצוץ}}|לא אבד ניר לגוש עציון|1957/11/01|00902}}}}. בשנת 1960 נחנך מבנה חדש לבית המרגוע ובכך פינה מקום לחברי המושב להתגורר בבתים ששמשו קודם לכן את הנופשים בבית המרגוע{{הערה|{{דבר||בית ההבראה בניר עציון למבנים חדשים|1960/08/29|00426}}}}.

בשנותיו הראשונות עסקו במושב גם ברעיית [[צאן]]{{הערה|{{דבר||נער דרוזי שרצח את הרועה מניר עציון - למאסר עולם|1956/12/17|00405}}}}.

היישוב נקרא על שם [[כפר עציון]] שחרב ב[[מלחמת העצמאות]]. בשנת תשכ"ד הונח במושב אבן פינה למרכז זיכרון לגוש עציון{{הערה|{{דבר||יום הזיכרון לחללי מלחמת השחרור|1964/04/15|00304}}}}. באוגוסט 1967 הביעה מזכירות המושב נכונות לסייע בהקמה מחדש של [[כפר עציון]]{{הערה|{{דבר||בני גוש עציון מצפים ליישוב מהיר של הגוש|1967/08/30|00407}}}}.

במקום סניף של תנועת "[[בני עקיבא|בני עקיבא]]" והוא היישוב הדתי היחיד מבין מושבי המועצה האזורית חוף הכרמל.