תקשורת המונים בקוריאה הצפונית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (דוגמה), קו מפריד בטווח מספרים
שורה 3:
'''ה[[עיתונאות|עיתונות]] ושידורי ה[[טלוויזיה]] ב[[קוריאה הצפונית]]''' הם בין ענפי התקשורת הסגורים והמפוקחים ביותר בעולם. 
 
אף ש[[חוקת קוריאה הצפונית|החוקה הצפון קוריאנית]] מכירה להלכה בזכויות [[חופש הביטוי]] ו[[חופש העיתונות]], בפועל, הממשלה מונעת את מימוש זכויות אלו, אלא אם כן הדבר נעשה בשבחה ולטובתה של המדינה ו[[המנהיג העליון של קוריאה הצפונית|המנהיג העליון]]. הממשלה הצפון-קוריאנית לא מסתפקת רק בשליטה מלאה על כל אמצעי התקשורת במדינה, אלא מבקשת גם לעצב את החדשות עצמם, תוך התאמה למטרותיו של המשטר. כך לדוגמה, הטלוויזיה הצפון-קוריאנית דיווחה על פטירתו של המנהיג העליון [[קים ג'ונג-איל]] בשנת [[2010|2010,]] רק בחלוף יומיים ממועד הפטירה בפועל.
 
עם זאת, וחרף פעולות המשטר, טכנולוגיות ואמצעי תקשורת חדשים הופכים ליותר ויותר זמינים במדינה. גופי מדיה בשליטת הממשלה מקימים [[אתר אינטרנט|אתרי אינטרנט]], ושיעור האזרחים המחזיקים בבעלותם [[טלפון סלולרי]] עולה באופן הדרגתי. בתחילת [[2012]], למעלה ממיליון תושבי קוריאה הצפונית החזיקו בטלפון נייד.<ref name="rwbNK">[http://en.rsf.org/north-korea-north-korea-12-03-2012,42078.html North Korea Press Freedom]. [//en.wikipedia.org/wiki/Reporters_Without_Borders Reporters Without Borders].</ref>
 
ארגון [[עיתונאים ללא גבולות]] מדרג באופן עקבי את קוריאה הצפונית בתחתית הרשימה במדד חופש העיתונות המפורסם מדי שנה מאז שנת 2002. בדירוג של שנת 2013-1414–2013, קוריאה הצפונית דורגה במקום ה-178 מתוך 179 מדינות, כאשר מתחת לה דורגה רק [[אריתריאה]]..<ref>{{cite web|url=https://rsf.org/en/ranking/2014|title=Archived copy|accessdate=March 6, 2014|archiveurl=https://web.archive.org/web/20110604005151/http://www.forbes.com/feeds/afx/2007/06/12/afx3810988.html|archivedate=June 4, 2011|deadurl=yes}} Reporters Without Borders - 2013-14 World Press Freedom Index report</ref><ref>http://www.northkoreatech.org/2014/02/12/dprk-again-one-from-bottom-on-press-freedom-ranking/ "DPRK (North Korea) again one from bottom on press freedom ranking" - NorthKoreaTech.org</ref>
 
סוכנות הידיעות של קוריאה הצפונית, [[סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית]], מהווה מקור המידע היחידי עבור כל אמצעי התקשורת בקוריאה הצפונית גופה, כמו גם עבור אזרחי המדינה.<ref>Ford; Kwon, 2008, p. 90.</ref>
שורה 15:
סעיף 67 ל[[חוקת קוריאה הצפונית]] מגן על חופש הביטוי ועל חופש העיתונות במדינה. עם זאת, בפועל הממשלה הצפון-קוריאנית מקיימת פיקוח הדוק על העיתונות, ומבטיחה כי הקולות היחידים שיישמעו יהיו אלו התומכים במדיניות הממשלה ו[[מפלגת הפועלים של קוריאה]].<ref>Savada (1994)</ref> <ref>{{Cite web|url=https://rsf.org/en/north-korea|title=North Korea|date=2017|accessdate=2017-04-28|publisher=Reporters Without Borders}}</ref>
 
[[קים ג'ונג-איל]], המנהיג העליון, כתב בספרו משנת [[2010]], ''"המורה הגדול של העיתונאים''", כי "העיתונים מוציאים כתבות בהן הנשיא מוצג באופן מוערך, נערץ וראוי לשבח בתור מנהיג המהפכה".<ref>{{cite news|url=http://news.bbc.co.uk/2/hi/programmes/from_our_own_correspondent/995692.stm|title=Life in Pyongyang|last=Lister|first=Richard|date=October 28, 2000|publisher=BBC News}}</ref> דיווחי התקשורת בצפון קוריאה הם לרוב חד-צדדיים ומועברים באופן בוטה, ומספקים תעמולה בראי מטרות המשטר, ומשכך לא ניתן להסתמך עליהם לצורך איסוף מידע מהימן מהשטח.<ref>Chong (1995), p. 228.</ref>
 
כל ה[[עיתונאי|עיתונאים]]ם בקוריאה הצפונית הם גם חברים במפלגת השלטון, מפלגת הפועלים של קוריאה.<ref name="fh">[http://www.freedomhouse.org/template.cfm?page=251&year=2007 Freedom House Map of Press Freedom: North Korea], accessed November 30, 2008.</ref> המועמדים לבית הספר לעיתונאות נדרשים לא רק להוכיח את דבקותם באידאולוגיה של המשטר, אלא גם להוכיח את מוצאם ממשפחות שנחשבות למהימנות מבחינה אידאולוגית.<ref name="Voice">[http://www.theworld.org/2009/12/the-voice-of-north-korea/ The voice of North Korea]. Dec 8, 2009. The World.</ref> עיתונאים שחרגו מקווי האידאולוגיה הנוקשים צפויים לעונשים דרקוניים, לרבות [[מאסר]] עם [[עבודת כפייה|עבודת פרך]], אפילו על שגיאות פעוטות, כדוגמת טעויות הקלדה.<ref name="rwb">[http://en.rsf.org/press-freedom-index-2011-2012,1043.html Annual Press Freedom Index]. [//en.wikipedia.org/wiki/Reporters_Without_Borders Reporters Without Borders].</ref> העיתונאים נדרשים לפרסם אך ורק חדשות המציגות את המשטר והמפלגה באור חיובי, בעוד שדיווחי חדשות המתארים בעיות פוליטיות וכלכליות במדינה, או הכוללים ביקורת חיצונית מחו"ל על המשטר אסורים.<ref name="bbc">Liston-Smith, Ian (October 10, 2006). [http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/asia-pacific/6037715.stm Meagre media for North Korea]. [//en.wikipedia.org/wiki/BBC_News BBC News].</ref> על תושבי המדינה חל איסור לקרוא כתבות או דיווחים שנכתבו על ידי גורמי תקשורת זרה, כאשר כל העובר על כך צפוי לעונש חמור.
 
עם זאת, באירוע נדיר, סוכנות הידיעות הודתה בקיומו של מחסור במזון בשנת [[1990]].<ref>Goodkind; West (2001).</ref>
שורה 32:
התקשורת פועלת ללא הרף לשם קידום מטרות אזוריות ובינלאומיות של המשטר הצפון-קוריאני. נטען כי קים איל-סונג היה הראשון במשטר לזהות את היכולת של התקשורת להשפיע על הצפון קוריאנים ולהטות את העולם החיצון.<ref name="quick">Quick (2003), p. 687.</ref> לעיתים קרובות, סוכנות הידיעות הצפון-קוריאנית בוחרת לפרסם דיווחי חדשות מחוץ למדינה, מבלי לאפשר לתושבי המדינה גישה לדיווחים אלו. במקרים אחרים דיווחי חדשות מפורסמים לתושבי המדינה בלבד, ללא גישה לצופים מחוצה לה.<ref>Oh; Hassig (2000), p. xv.</ref>
 
אף שסוכנות החדשות הצפון קוריאנית מתייחסת בדיווחיה למספר מסוים של אירועים בינלאומיים, חלק ניכר מאירועי היום-יום ברחבי העולם זוכה להתעלמות מלאה,<ref>"North Korean media remains silent on US attacks". [//en.wikipedia.org/wiki/Yonhap Yonhap]. September 12, 2001</ref> מוזכרים בקצרה,<ref>[http://www.kcna.co.jp/item/2001/200109/news09/12.htm#2 U.S. in great panic]. Korean Central News Agency. September 12, 2001</ref> או מקבלים אזכור רק מספר ימים לאחר התרחשותם, כמו במקרה של [[אסון ריונגצ'ון]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.news1.co.il/Archive/001-D-53751-00.html|כותרת=News1 {{!}} פיצוץ בעוצמה רבה אירע בצפון קוריאה - חשד לניסוי גרעיני|אתר=www.news1.co.il|תאריך_וידוא=2018-07-29}}</ref> בשנת [[2004]].<ref>[http://www.taipeitimes.com/News/world/archives/2004/04/30/2003138599 Mysteries surround N Korea blast]. ''[//en.wikipedia.org/wiki/Taipei_Times Taipei Times]''. April 30, 2004</ref><ref>Bloomfield, Steve (April 25, 2004). [https://www.independent.co.uk/news/world/asia/how-news-broke-in-pyongyang--silently-561140.html How news broke in Pyongyang - silently]. ''[//en.wikipedia.org/wiki/The_Independent The Independent]''.</ref> לעומת זאת, התקשורת מתעלמת באופן שיטתי מנושאים "נפיצים", כדוגמת בעיות פנים, חברה וכלכלה,<ref>[http://www.accessmylibrary.com/coms2/summary_0286-25999355_ITM North Korean media silent on economic reforms]. Asia Africa Intelligence Wire. August 8, 2002.</ref> <ref>[http://www.thetimes.co.za/News/Article.aspx?id=1029265 N Korea missiles could strike South]. ''[//en.wikipedia.org/wiki/The_Times_(South_Africa) The Times (South Africa)]''. July 6, 2009.</ref> יצוין, כי חלק נכבד מפקידי הממשל הצפון-קוריאנים ממודרים אף הם מהיחשפות למידע מהימן אודות מדינתם, וזאת בהתאם לייחוסם ולדרגתם.<ref>Hassig et al. (2004).</ref>
 
לעומת זאת, הרעיון של [[איחוד קוריאה]] זוכה לאזכור תדיר בתקשורת הצפון-קוריאנית,<ref>Hodge (2003).</ref> כמו גם ה"איום המתמיד" של מתקפה על קוריאה הצפונית מצד מדינות זרות, ביניהן [[ארצות הברית]].<ref name="pink">Pinkston (2003).</ref> בשנים האחרונות, התקשורת נוטה לסקר בפירוט שיגורי [[לוויין|לוויינים]] צפון-קוריאנים, כסממן ל"חוסן הכלכלי" של המדינה".  
 
התקשורת הצפון-קוריאנית תומכת באופן מסורתי בהפגנות נגד הממשלה הדרום קוריאנית; ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] המאוחרות השיקה קוריאה הצפונית קמפיין תעמולה, הקורא לדרום קוריאנים "להילחם נגד הממשלה, בלי ויתורים ופשרות". במסגרת הקמפיין, ההפגנות בקוריאה הדרומית הוצגו למעשה כהפגנות למען [[קומוניזם|הקומוניזם]], אף שבפועל, המפגינים קראו להרחבת [[דמוקרטיה ליברלית|הדמוקרטיה הליברלית]] במדינה.<ref>[https://news.google.com/newspapers?id=0_oZAAAAIBAJ&sjid=VgsEAAAAIBAJ&pg=5462,2112297&dq= North Korean media incite demonstrators in South Korea]. ''[//en.wikipedia.org/wiki/Manila_Standard Manila Standard]''. July 28, 1987.</ref>  התקשורת בקוריאה הצפונית מעניקה תמיכה מילולית לקבוצות ולארגונים הפועלים נגד מדיניות ממשלת קוריאה הדרומית, ומצטטת פעמים רבות דברי ביקורת מטעמם כנגד מדיניות הממשלה.<ref>[http://www.kcna.co.jp/item/2009/200907/news01/20090701-05ee.html Struggle for Punishment of Lee Myung Bak "Government" Launched in S. Korea]. Korean Central News Agency. July 1, 2009.</ref><ref>[http://www.kcna.co.jp/item/2009/200907/news05/20090705-07ee.html Campaign for Second Declaration on Situation Launched in S. Korea]. Korean Central News Agency. July 5, 2009.</ref> בין ה-1 בינואר ל-22 ביוני [[2009]] לדוגמאלדוגמה, התקשורת הצפון-קוריאנית העבירה ביקורת פומבית על נשיא קוריאה הדרומית בכ-1,700 מקרים - ממוצע של 9.9 פעמים ביום.<ref>[http://english.yonhapnews.co.kr/national/2009/07/06/29/0301000000AEN20090706003300315F.HTML N. Korea scorned S. Korean president 1,700 times this year: official]. [//en.wikipedia.org/wiki/Yonhap Yonhap]. July 5, 2009</ref>
 
במהלך תקופת שלטונו של [[ניקיטה חרושצ'וב]] ב[[ברית המועצות]], בשעה שהיחסים בין קוריאה הצפונית וברית המועצות היו מתוחים, התקשורת הצפון-קוריאנית פרסמה פעמים רבות מאמרי ביקורת כנגד התנהלות ומדיניות ברית המועצות, אשר לעיתים קרובות נכתבו על ידי פקידים צפון-קוריאנים.<ref>Zhebin (1995).</ref> עם זאת, משעה שהיחסים בין שתי המדינות התחממו, פרסומים אלו חדלו מלהופיע<ref>Kun (1967).</ref> ולאורך השנים הבאות, התקשורת הצפון-קוריאנית והסובייטית כאחד פרסמו מאמרים אוהדים אודות המדינה השנייה.<ref>Zagoria (1977).</ref>
שורה 42:
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
 
* [http://www.kcna.kp/kcna.user.home.retrieveHomeInfoList.kcmsf;lang=eng אתר סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית]
* [https://web.archive.org/web/20160303192431/http://en.rsf.org/internet-enemie-north-korea,39755.html אויבי האינטרנט - קוריאה הצפונית], באתר עיתונאים ללא גבולות, 3 במרץ [[2016]]