חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכת נוסח שגוי ולא נכון עובדתית
עריכה ותיקון עובדות שגויות בנוגע להצבעה. ראו מקור ישיבת הכנסת
שורה 20:
 
==היסטוריית החוק==
בזמן הקמת ממשלת ימין צרה ב-[[11 ביוני]] [[1990]], נחתמו הסכמים קואליציוניים על פיהם סיעת [[הליכוד]] התחייבה שלא לקדם את החוק ללא הסכמת שותפיה בקואליציה.{{הערה: |פרוטוקול הישיבה ה-185 של הכנסת ה-12 מתאריך 11 ביוני 1990, תחת הנושא "הסכמים קואליציוניים"}} ח"כ [[אמנון רובינשטיין]], שעמד בראשות התנועה "תנועת המרכז – שינוי", לא היה חבר הקואליציה ולא היה קשור בהתחייבויות אלה. בשל כך, במרץ 1991 סיכמו יו"ר [[ועדת החוקה, חוק ומשפט]] מטעם הליכוד, ח"כ [[אוריאל לין]], וחבר הוועדה, ח"כ רובינשטיין, על יוזמה לפיה ינסו לחוקק חוקי יסוד של זכויות האדם שיזכו לתמיכת הכנסת.
 
המהלך סוכם על פי הצעתו של ח"כ רובינשטיין, ועל פיו הוחלט שח"כ רובינשטיין יפרק את הצעת חוק היסוד: זכויות היסוד של האדם, שהוכנה במשרד המשפטים בראשות [[דן מרידור]], לארבע הצעות חוק נפרדות, שתוגשנה כל אחת בנפרד: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; חוק יסוד: חופש העיסוק; חוק יסוד: חופש הביטוי; וחוק יסוד: חופש ההתאגדות. כל החוקים הללו הונחו כהצעות חוק פרטיות של ח"כ רובינשטיין, ועברו כולן בקריאה טרומית.{{הערה|הונחו בתאריך 11 במרץ 1991}}
שורה 26:
במהלך הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בהכנה לקריאה ראשונה, החליט ח"כ לין שלא לאחד את ארבע ההצעות, ולהמשיך לקדמן רק כהצעות חוק נפרדות.{{הערה|שם=פרוטוקול1–7|פרוטוקול ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט מתאריך 01.07.1991}} במהלך החקיקה החליט ח"כ לין שלא לנסות ולהקים בית משפט לחוקה, להבטיח שמירת דינים מוחלטת{{הערה|שם=פרוטוקול1–7}} ולהסכים להצעה שהתגבשה בין ח"כ [[יצחק לוי]] לח"כ אמנון רובינשטיין, שערכיה של ישראל יוגדרו כערכיה של [[מדינה יהודית ודמוקרטית]].{{הערה|שם=פרוטוקול 7–15|פרוטוקול ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט מ-15 ביולי 1991}} כדי להחליש את עמדת המפלגות החרדיות, הורדו מההצעה המקורית [[חופש התנועה]] והזכות לבחור את מקום המגורים כזכויות יסוד מוחלטות.{{הערה|פרוטוקול ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט מ-25 בפברואר 1992}} כמו כן, הוסיף את {{סחפ||סעיף 10|סעיף 10}}, שהוא סעיף שמירת הדינים מתוך חוק היסוד של זכויות האדם שהוכן במשרד המשפטים.{{הערה|שם=פרוטוקול 7–15}}
 
הצעת החוק המקורית הוגשה על ידי חבר הכנסת רובינשטיין באפריל 1991, ולאחר שהועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט, פורסמה ההצעה על ידה בנובמבר 1991. החוק התקבל בשלהי ימי הכנסת השתים עשרה, ב-17 במרץ 1992. בחוק תמכו 32 חברי כנסת מתוךממפלגות הקואליציההליכוד, העבודה, מרץ וחד"ש וכן [[יצחק לוי]] מהמפד"ל, התנגדו 21 חברי כנסת מהאופוזיציה ונמנע אחד.{{הערה|1=http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=174541}}
 
כשהציג את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בפני הכנסת, אמר ח"כ לין:
שורה 82:
* {{מאזני משפט|[[אהרן ברק]]|התאגיד וחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו|1m|ח', 2012}}
* {{שערי משפט|[[יעל רונן (משפטנית)|יעל רונן]]|תחולתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בגדה המערבית|650/9046/9056/9058|ז, תשע"ד 149}}
 
 
==קישורים חיצוניים==