ניגוני בעלז – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''ניגוני בעלז''' הם [[ניגונים חסידיים]] שהולחנו על ידי [[מלחין|מלחינים]] מ[[חסידות בעלז]]
== היסטוריה ==
=== לפני השואה ===
חסידות בעלז, שהייתה לפני השואה אחת החסידויות החזקות והמשפיעות בגליציה המזרחית, נוסדה בתחילת [[המאה ה-19]] בעיירה [[בלז]] שב[[גליציה המזרחית]] (כיום: [[אוקראינה]]) בידי רבי [[שלום רוקח]], ולאחר פטירתו כיהנו בה בנו רבי [[יהושע רוקח]], נכדו רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)|ישכר דב רוקח]], ונינו הרב [[אהרן רוקח]], שנמלט מהעיירה ב[[השואה|שואה]] ועלה ל[[ארץ ישראל]].
באותן שנים לא נהגו בחסידות לשיר כמעט, וה[[טיש]]<nowiki/>ים היו בעיקרם מיועדים לסעודת האדמו"ר ולאמירת דברי תורה<ref>ראה "הליכות הצדיקים" בהוצאת מכון "מעייני קודש" בעלזא, הליכות ליל שבת, ערך זמירות שבת.</ref>. גם [[זיץ|התאספויות החסידים]], שכונו "קאווע", כללו בעיקר דברי תורה בעניין [[עבודת ה']] ו[[סיפורי צדיקים]] ולא שירים. לחסידות היו כ-35 ניגונים, חלקם עתיקים מזמן [[המגיד ממזריטש]] ותלמידיו, שהיו מושרים בזמנים נבחרים, כגון בתפילות ה[[ימים נוראים|ימים הנוראים,]] ב[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]], בשירת [[אשרי תמימי דרך|תמניא אפי]] (מזמור קיט ב[[תהילים]]) ב[[הדלקת נרות חנוכה]], ועוד. היו גם 'טישים' מיוחדים בהם היו האדמו"רים שרים ניגון בקול, במוצאי [[יום הכיפורים]] ניגון "[[המבדיל בין קודש לחול#למוצאי יום כיפור|המבדיל]]", וב[[שבועות]] ניגון "ובאו כולם" (מתוך הזמר "[[יום שבתון (שיר)|יום שבתון]]")<ref>הטישים מכונים בחסידות על שם הניגונים, "המבדיל טיש" ו"ובאו כולם טיש".</ref>.
בהקפה השביעית ב[[שמחת תורה]] היה מושר ניגון חסידי עתיק שמקורו בחצרות בית [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל,]] שהותאם אחר כך למילים [[הבה נגילה]] על ידי המלחין ה[[ציונות|ציוני]] [[אברהם צבי אידלסון]]. לאחר תחילת השימוש החילוני בשיר, הורה האדמו"ר רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)|ישכר דב רוקח]] (האדמו"ר השלישי ב[[שושלת]]) להפסיק לשיר את הניגון{{הערה|[http://onegshabbat.blogspot.co.il/2013/10/blog-post_24.html עונג שבת].}}. במוצאי [[שמחת תורה]] [[ה'תשע"ד|תשע"ד]] אמר האדמו"ר הנוכחי, [[ישכר דב רוקח|רבי ישכר דוב רוקח]], לחסידיו כי ניתן לחזור לשיר ניגון זה "משום שהציונים כבר שכחו מזמן מניגון זה, וכבר מצאו להם ניגונים אחרים" כלשונו{{הערה|1=ראו כאן https://www.youtube.com/watch?v=_nyI26sI1Gk}}.
=== לאחר השואה ===
בשנת תשכ"ו הוכתר רבי [[ישכר דב רוקח]] לאדמו"ר על מקומו של דודו רבי אהרן. לאחר הכתרתו החל רבי ישכר דוב לעודד שירה בטישים ובהתאספויות חסידים.
בשנת [[תשל"ח]] יצא האלבום הראשון של החסידות, תחת הכותרת "ניגוני חסידי בעלזא". מאז יצאו כ-60 אלבומים.מרבית אלבומי החסידות [[מפיק מוזיקלי|הופקו]] על ידי [[יוסף משה כהנא]]. רוב אלבומי החסידות עובדו על ידי [[מונה רוזנבלום]].▼
מדי שנה מולחנים עשרות ניגונים לימים נוראים ולכבוד שמחות, ניגונים הכוללים בדרך כלל גם מילים.
שורה 12 ⟵ 23:
מקהלת בעלזא מנוצחת על ידי אלטר מאיר קאליש (אחיו של הזמר [[דודי קאליש]] והמלחין [[שלמה קאליש (מלחין)|שלמה קאליש]]).
בשנים האחרונות מעודד האדמו"ר הלחנת ניגונים חדשים רבים, לפעמים אף מצביע האדמו"ר על פסוקים מסוימים או קטעי תפילות ומבקש להלחין עליהם שיר.
== מלחינים ==
מלחיני החצר העיקריים הם:
* האדמו"ר, רבי [[ישכר דב רוקח|'''ישכר דוב רוקח''']] ("יהי החודש").
▲* האדמו"ר, רבי [[ישכר דב רוקח|'''ישכר דוב רוקח''']] ("יהי החודש")<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jdn.co.il/video/1007113|הכותב=שלמה זינגר|כותרת=הלחן של האדמו"ר מבעלזא שהקפיץ את החסידים, כעת בגירסה רשמית|אתר=JDN|תאריך=כ״ד בסיון תשע״ח}}</ref>. גם בנו רבי [[אהרן מרדכי רוקח|אהרן מרדכי]] ונכדו אלימלך נתן נטע הלחינו מספר ניגונים<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://ladaat.info/article.aspx?artid=4923|הכותב=חיים ברקוביץ|כותרת=הפתעה בבעלזא: הנכד הלחין שיר לקראת הבר מצוה|אתר=לדעת|תאריך=ט' אדר תשע"ג}}</ref>
* הרב [[יוסף צבי ברייער|'''יוסף צבי ברייער''']] ("יה אכסוף")
* הרב [[ירמיה דמן|'''ירמיה דמן''']] ("סימן טוב ומזל טוב")
שורה 26 ⟵ 39:
*'''יהודה איינהורן''' ("שומרי מצוותיה")
*'''שלמה יעקב פריד'''
▲מרבית אלבומי החסידות [[מפיק מוזיקלי|הופקו]] על ידי [[יוסף משה כהנא]]. רוב אלבומי החסידות עובדו על ידי [[מונה רוזנבלום]].
== אלבומים ==
| |||