החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

הלחימה בחזית הסובייטית התאפיינה במגמה עונתית, לפחות עד שנת 1943. הגרמנים תקפו בעיקר בקיץ, ואילו הצבא הסובייטי ניצל את החורף הקשה, כדי לעבור להתקפת נגד (קרב מוסקבה, קרב סטלינגרד). הציוד והביגוד של הצבא הסובייטי התאימו יותר ללחימה בתנאי קור עז, בקרח ובשלג עמוק, בעוד שהצבא הגרמני לא התכונן כראוי ללחימה בתנאי החורף הרוסי, והציוד הצבאי שלו לא היה מותאם לכך. חודשי האביב והסתיו התאפיינו בתנאי אקלים, שהיקשו מאוד על תנועת כוחות ממוכנים. הפשרת השלגים באביב וגשמי הסתיו הפכו את הקרקע לבוצית מאוד, ואת דרכי העפר לנהרות בוץ, ויצרו בעיתבעיית עבירות קשות לצבאות היריבים. התשתית התחבורתית הדלה בברית המועצות, והעובדה, שמספר הכבישים הסלולים היה מצומצם, החמירה את בעיות העבירות. בנוסף, רוחב מסילות הרכבת בברית המועצות היה שונה מהרוחב המקובל במערב אירופה, עובדה שהקשתה על ניצולן על ידי הגרמנים.