פלישת גרמניה הנאצית לפולין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
AutoIKhitron (שיחה | תרומות) מ clean up באמצעות AWB |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1\2\3, {{ס:\1|, כישלון, \1על ידי, ארמייה, \1מיליון, \1וועד\2 |
||
שורה 43:
[[נאציזם|האידאולוגיה הנאצית]] ראתה לעצמה מטרה לכבוש שטחים באירופה ולהחיל בהם את "[[הסדר החדש]]". על פי החזון הנאצי, המדינה הגרמנית עצמה תתרחב מזרחה לכיוון [[פולין]] וברית המועצות כדי לאפשר [[מרחב מחיה]] (Lebensraum) לעם הגרמני. לאחר עליית [[אדולף היטלר]] לשלטון בגרמניה הוא התמקד בביסוס שלטונו והציג את גרמניה כמדינה שוחרת שלום. ב-[[26 בינואר]] [[1934]] חתמה גרמניה עם פולין על הסכם אי התקפה לתקופה של עשר שנים.
למרות ההסכם פעלה גרמניה להשיג את מטרות ההתפשטות שלה. ב-[[1933]] פרשה מ[[ועדת פירוק החימוש|וועדת פירוק החימוש]] ומחבר הלאומים. ב-[[1935]] הכריז היטלר כי מבחינתו [[חוזה ורסאי]] מבוטל וגרמניה תחזור להתחמש ולהגדיל את צבאה. במרץ [[1938]] אוחדה [[אוסטריה]] עם גרמניה ב[[אנשלוס]]. בעקבות [[ועידת מינכן]] סופח חבל ה[[סודטים]] ב[[צ'כיה]] לגרמניה ובמרץ [[1939]] סופחה שאר צ'כיה לגרמניה. בשלב זה פנתה גרמניה לכיוון פולין. באוקטובר 1938 החלו הגרמנים להעלות דרישות תוקפניות חוזרות ונשנות לקבל לידיהם את "[[המסדרון הפולני]]" ואת [[העיר החופשית דנציג|דנציג]]. ביקורו של [[יואכים פון ריבנטרופ]], שר החוץ הגרמני, בוורשה בינואר 1939 לא הביא לפתרון המשבר. ב-[[31 במרץ]] הכריזה בריטניה על ערבותה לגבולות פולין, ו[[יוזף בק]] ביקר ב[[לונדון]]. בעקבות הביקור ביטל [[היטלר]] ב-[[28 באפריל]] 1939 את חוזה אי ההתקפה הגרמני פולני, שנחתם ב-[[1934]].
[[קובץ:MolotovRibbentropStalin.jpg|250px|שמאל|ממוזער|שר החוץ הרוסי [[ויאצ'סלב מולוטוב]] חותם על [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]]. מאחוריו עומדים שר החוץ הגרמני [[יואכים פון ריבנטרופ]] (צד שמאל) ו[[יוסיף סטלין]] (מימין).]]
שורה 85:
קבוצת הארמיות דרום כללה 18 דיוויזיות חי"ר, 4 דיוויזיות חי"ר סלובקיות, דיוויזיה הררית אחת, 2 דיוויזיות ממונעות, 4 דיוויזיות ממונעות קלות ו-4 דיוויזיות שריון. כמו כן, בקבוצת ארמיות דרום רוכזה עוצמת השריון הגרמנית הגדולה ביותר, שמנתה כ-2,000 טנקים וכ-800 שריוניות.
בסך הכל כלל הצבא הגרמני 1.8
===פולין===
שורה 91:
עוצמתו הכוללת של הצבא הפולני כללה 30 דיוויזיות חי"ר סדירות, 9 דיוויזיות חי"ר מילואים, 2 חטיבות ממונעות, 11 חטיבות פרשים ו-3 חטיבות הרריות.
כמו כן כלל הצבא הפולני 771 מטוסי-קרב (מהם 421 ביחידות פעילות), 2,500 תותחים ומרגמות, 211 טנקים עם תותח, 403 טנקי סיור קלים ושריוניות, ו-80 גוררי תותחים זחליליים.
תוכנית המגננה: בעת שלום נערך הצבא הפולני ב-
על פי תוכנית זו אורגנו מחדש ארמיות הצבא הפולני כלהלן:
*
* ארמיית קרקוב הוקמה במרץ 1939 בפיקודו של גנרל אנטוני שזילינג (Szylling) והיוותה נדבך מרכזי בתוכנית ההגנה הפולנית. משימתה הייתה להשהות את ההתקדמות הגרמנית תוך נסיגה מזרחה לרגלי הרי הקרפטים. היא כללה 5 דיוויזיות חי"ר, דיוויזיה הררית, חטיבת פרשים, וחטיבת חי"ר הררית עצמאית.
* ארמיית לובלין,
* ארמיית לודז', הוקמה במרץ 1939 בפיקודו של גנרל יוליוס רומל (ROMMEL). ארמייה זו נועדה להוות דרג שני לארמיות קרקוב ופוזנן. אולם בשל היערכות קדמית מדי, היא מצאה עצמה מעורבת בקרבות מהיום הראשון ללא אפשרות לשתף פעולה עם הארמיות השכנות לה. היא כללה 4 דיוויזיות חי"ר ו-2 חטיבות פרשים.
* ארמיית מודלין, הוקמה במרץ 1939 להגנת הבירה, [[ורשה]], מצפון. משימת
* ארמיית פומורז'ה, הוקמה במרץ 1939 בפיקודו של גנרל פומורזה (POMORZE). משימתה הייתה להגן על הערים [[טורון]] ו[[בידגושץ']] ולנהל מבצעי השהיה ב"
* ארמיית פוזנן, בפיקודו של גנרל טדיאוש קוטרזבה (Kutrzeba). משימתה להגן על האגף של "פולין הגדולה" ולסגת לעבר מערכי ההגנה המבוצרים של נהר הורטה (WARTA). הארמייה כללה 4 דיוויזיות חי"ר ו-2 חטיבות פרשים.
* ארמיית פרוסי, בפיקודו של גנרל סטפן דב-ביארנקי (D?b-Biernacki). הוקמה בקיץ 1939 כעתודת המפקדה הכללית. היא נועדה לקלוט את גלי המגויסים האחרונים ולתמוך בארמיות השכנות פוזנן וקרקוב. הארמייה כללה 2 קורפוסים, אולם בשל ההתקדמות הגרמנית המהירה 2 גייסות מאולתרים אלו נכנסו ללחימה בנפרד ומרבית היחידות לא הצליחו להשלים את הגיוס. הארמייה כללה 6 דיוויזיות חי"ר, חטיבת פרשים וגדוד טנקים.
שורה 117:
בניגוד לתעמולה הגרמנית, חיל האוויר הפולני לא הושמד על הקרקע. הטייסים הפולנים נלחמו בלופטוואפה הגרמני והסבו לו אבידות רבות בימים הראשונים למלחמה, אך הנחיתות המספרית והאיכותית נתנה את אותותיה ועד ה-14 בספטמבר פסקה ההתנגדות האווירית כמעט לגמרי. חלק מכוחות האוויר הפולנים הצליחו לברוח למדינות אחרות ונלחמו בגרמנים בהמשך המלחמה.
הגרמנים תקפו את פולין משלושה עברים, מ[[סלובקיה]] בדרום, מ[[גרמניה]] במערב ומ[[פרוסיה]] בצפון, מתקפה קונצנטרית זו הושלמה בהמשך,
הממשלה הפולנית חזתה כי הגרמנים יתקיפו בכוח מוגבל, על מנת לכבוש את השטח השנוי במחלוקת באזור "המסדרון", ולאחר מכן ידרשו הפסקת אש. לאור תחזית זו ריכזו הפולנים את כוחותיהם לאורך הגבול המערבי, על מנת להגן על האזור התעשייתי העיקרי מסביב לערים [[פוזנן]], ו[[לודז']]. דבר זה איפשר לגרמנים פעולה ב[[תנועת מלקחיים]], עת חלק מן הכוחות פורצים מזרחה מ[[פומרניה]] וחלק מן הכוחות פורצים מערבה מ[[פרוסיה המזרחית]], ועד שהחליטו ראשי הצבא להסיג את החיילים אל קו הנהר [[ויסלה]] היה כבר מאוחר מדי.
העוצבות הפולניות אשר נסוגו ברגל לא הצליחו ליצור רצועות הגנה חדשות ואף לא מערכי ביניים, מאחר שהעוצבות הממונעות והמשוריינות הגרמניות, על אף שהיו מעטות במספר, עקפו אותן וחדרו לאגפים שלהן ולעורף. יחידות ועוצבות פולניות רבות כותרו והושמדו תוך ניסיון לסגת או להיערך מחדש. כבר ב-[[5 בספטמבר]] הבין הפיקוד העליון הפולני את משמעות החדירות הגרמניות המהירות, העריך כי מצבו חסר תקווה, ותלה יהבו בהתערבות צבאות בריטניה וצרפת. עוצבות פולניות רבות המשיכו להלחם בכיתור בנחישות רבה. ב-[[6 בספטמבר]] החלה ארמיית קרקוב בפיקודו של גנרל סוסנקובסקי (Sosnkowski), לסגת מזרחה תחת איום של איגוף מצפון. באותו יום נכנע גנרל פיוטרוב טריבונלסקי (Trybunalski) עם ארמיית פרוסי לאחר
ב-[[9 בספטמבר]] החלו הקרבות המרים והעקובים מדם ביותר במערכה כולה. [[קרב בזורה]], אשר כלל מתקפת נגד פולנית דו-ארמיונית במגמה להגן על ורשה, והתרחש במרחב קוטנו, לוויץ וסוצ'קזואה. הארמיות פומרוז'ה ופוזנן על אף היותן בסכנת כיתור על ידי [[הארמייה השמינית (ורמאכט)|
ב-[[14 בספטמבר]] הייתה העיר [[ורשה]] נתונה במצור. בתוך שבוע היה הצבא הפולני כלא היה. רובו הושמד בתנועת המלקחיים שסגרה עתה על ורשה, ואחרי היתר רדפו היחידות הממונעות הגרמניות. תנועת מלקחיים נוספת כיתרה את היחידות הפולניות שהצליחו להמלט מן הכיתור הראשון, דרומית ל[[ברסט ליטובסק]]. ב-[[17 בספטמבר]] עדיין היו חיילים בודדים שגילו התנגדות בתוך כיסי הכיתור, אך ההתנגדות הפולנית המאורגנת הייתה כלא הייתה.
|