ויקיפדיה

פלישת גרמניה הנאצית לפולין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ clean up באמצעות AWB
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: \1\2\3, {{ס:\1|, כישלון, \1על ידי, ארמייה, \1מיליון, \1וועד\2
שורה 43:
[[נאציזם|האידאולוגיה הנאצית]] ראתה לעצמה מטרה לכבוש שטחים באירופה ולהחיל בהם את "[[הסדר החדש]]". על פי החזון הנאצי, המדינה הגרמנית עצמה תתרחב מזרחה לכיוון [[פולין]] וברית המועצות כדי לאפשר [[מרחב מחיה]] (Lebensraum) לעם הגרמני. לאחר עליית [[אדולף היטלר]] לשלטון בגרמניה הוא התמקד בביסוס שלטונו והציג את גרמניה כמדינה שוחרת שלום. ב-[[26 בינואר]] [[1934]] חתמה גרמניה עם פולין על הסכם אי התקפה לתקופה של עשר שנים.
 
למרות ההסכם פעלה גרמניה להשיג את מטרות ההתפשטות שלה. ב-[[1933]] פרשה מ[[ועדת פירוק החימוש|וועדת פירוק החימוש]] ומחבר הלאומים. ב-[[1935]] הכריז היטלר כי מבחינתו [[חוזה ורסאי]] מבוטל וגרמניה תחזור להתחמש ולהגדיל את צבאה. במרץ [[1938]] אוחדה [[אוסטריה]] עם גרמניה ב[[אנשלוס]]. בעקבות [[ועידת מינכן]] סופח חבל ה[[סודטים]] ב[[צ'כיה]] לגרמניה ובמרץ [[1939]] סופחה שאר צ'כיה לגרמניה. בשלב זה פנתה גרמניה לכיוון פולין. באוקטובר 1938 החלו הגרמנים להעלות דרישות תוקפניות חוזרות ונשנות לקבל לידיהם את "[[המסדרון הפולני]]" ואת [[העיר החופשית דנציג|דנציג]]. ביקורו של [[יואכים פון ריבנטרופ]], שר החוץ הגרמני, בוורשה בינואר 1939 לא הביא לפתרון המשבר. ב-[[31 במרץ]] הכריזה בריטניה על ערבותה לגבולות פולין, ו[[יוזף בק]] ביקר ב[[לונדון]]. בעקבות הביקור ביטל [[היטלר]] ב-[[28 באפריל]] 1939 את חוזה אי ההתקפה הגרמני פולני, שנחתם ב-[[1934]].
 
[[קובץ:MolotovRibbentropStalin.jpg|250px|שמאל|ממוזער|שר החוץ הרוסי [[ויאצ'סלב מולוטוב]] חותם על [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]]. מאחוריו עומדים שר החוץ הגרמני [[יואכים פון ריבנטרופ]] (צד שמאל) ו[[יוסיף סטלין]] (מימין).]]
שורה 85:
קבוצת הארמיות דרום כללה 18 דיוויזיות חי"ר, 4 דיוויזיות חי"ר סלובקיות, דיוויזיה הררית אחת, 2 דיוויזיות ממונעות, 4 דיוויזיות ממונעות קלות ו-4 דיוויזיות שריון. כמו כן, בקבוצת ארמיות דרום רוכזה עוצמת השריון הגרמנית הגדולה ביותר, שמנתה כ-2,000 טנקים וכ-800 שריוניות.
 
בסך הכל כלל הצבא הגרמני 1.8 מליוןמיליון חיילים, 2,800 טנקים, 10,000 קני ארטילריה ו-2,085 מטוסי-קרב (מאורגנים בשני "ציי אוויר" - אחד עבור כל קבוצת ארמיות).
 
===פולין===
שורה 91:
עוצמתו הכוללת של הצבא הפולני כללה 30 דיוויזיות חי"ר סדירות, 9 דיוויזיות חי"ר מילואים, 2 חטיבות ממונעות, 11 חטיבות פרשים ו-3 חטיבות הרריות.
כמו כן כלל הצבא הפולני 771 מטוסי-קרב (מהם 421 ביחידות פעילות), 2,500 תותחים ומרגמות, 211 טנקים עם תותח, 403 טנקי סיור קלים ושריוניות, ו-80 גוררי תותחים זחליליים.
תוכנית המגננה: בעת שלום נערך הצבא הפולני ב- 5 ארמיות מרחביות וארמיית עתודה אחת אולם במהלך 1939, עם עליית המתח באירופה הכינו הפולנים תוכנית מגננה חדשה שכונתה תוכנית Z (Zached) "מערב". על פי תוכנית זו מרבית עוצבות הצבא הפולני נערכו כלפי מערב בהיערכות קדמית במגמה להגן על כל שטחה של פולין וריבונותה מול המתקפה הגרמנית הממשמשת ובאה. תוכנית המגננה הפולנית התבססה על הגנת שטח המדינה כולה, הכלת הצבא הגרמני התוקף והשמדתו במתקפת נגד כוללת אשר תונחת במקביל למתקפה הבריטית-צרפתית ממערב.
 
על פי תוכנית זו אורגנו מחדש ארמיות הצבא הפולני כלהלן:
* הארמיההארמייה הקרפטית הוקמה ביולי 1939 בפיקודו של מייג'ור-גנרל קז'ימייז' פבריצ'י (Fabrycy) לאחר שגרמניה סיפחה את [[צ'כוסלובקיה]] והקימה את [[הרפובליקה הסלובקית|ממשלת הבובות הסלובקית]]. משימתה הייתה להגן על מעברי [[הרי הקרפטים]]. בתחילה כללה ארמיהארמייה זו 2 חטיבות מאולתרות ועוד מספר יחידות קטנות בלבד אולם במהלך המערכה נוספו לה כוחות נסוגים מארמיית קרקוב.
* ארמיית קרקוב הוקמה במרץ 1939 בפיקודו של גנרל אנטוני שזילינג (Szylling) והיוותה נדבך מרכזי בתוכנית ההגנה הפולנית. משימתה הייתה להשהות את ההתקדמות הגרמנית תוך נסיגה מזרחה לרגלי הרי הקרפטים. היא כללה 5 דיוויזיות חי"ר, דיוויזיה הררית, חטיבת פרשים, וחטיבת חי"ר הררית עצמאית.
* ארמיית לובלין, ארמיהארמייה מאולתרת שהוקמה לאחר פרוץ הקרבות, ב-[[4 בספטמבר]] בפיקודו של גנרל טדיאוש פיסקור (PISKOR). היא כללה חטיבה ממונעת ומספר יחידות קטנות נוספות. משימתה הייתה הגנה על [[לובלין]], [[סנדומייז']] ו[[נהר הויסלה]] העליון.
* ארמיית לודז', הוקמה במרץ 1939 בפיקודו של גנרל יוליוס רומל (ROMMEL). ארמייה זו נועדה להוות דרג שני לארמיות קרקוב ופוזנן. אולם בשל היערכות קדמית מדי, היא מצאה עצמה מעורבת בקרבות מהיום הראשון ללא אפשרות לשתף פעולה עם הארמיות השכנות לה. היא כללה 4 דיוויזיות חי"ר ו-2 חטיבות פרשים.
* ארמיית מודלין, הוקמה במרץ 1939 להגנת הבירה, [[ורשה]], מצפון. משימת הארמיההארמייה הייתה להגן על מערכים מבוצרים בקרבת הגבול עם [[פרוסיה המזרחית]] באזור מלוואה (MLAWA) ואחר כך לסגת לכיוון נהר נראוו (NAREW). בפיקוד בריגדיר גנרל אמיל קרוקוביץ'-פרזדרזימירסקי (Krukowicz-Przedrzymirski). הארמייה כללה 2 דיוויזיות חי"ר ו- 2 חטיבות פרשים.
* ארמיית פומורז'ה, הוקמה במרץ 1939 בפיקודו של גנרל פומורזה (POMORZE). משימתה הייתה להגן על הערים [[טורון]] ו[[בידגושץ']] ולנהל מבצעי השהיה ב"{{ה[[הפרוזדור הפולני|פרוזדור הפולני}}]]" (פרוזדור [[דנציג]]). הארמייה כללה 2 דיוויזיות חי"ר (במסגרת איגוד כוחות "מזרח" של גנרל בולטוק BOLTUC), חטיבת פרשים וחטיבת משמר.
* ארמיית פוזנן, בפיקודו של גנרל טדיאוש קוטרזבה (Kutrzeba). משימתה להגן על האגף של "פולין הגדולה" ולסגת לעבר מערכי ההגנה המבוצרים של נהר הורטה (WARTA). הארמייה כללה 4 דיוויזיות חי"ר ו-2 חטיבות פרשים.
* ארמיית פרוסי, בפיקודו של גנרל סטפן דב-ביארנקי (D?b-Biernacki). הוקמה בקיץ 1939 כעתודת המפקדה הכללית. היא נועדה לקלוט את גלי המגויסים האחרונים ולתמוך בארמיות השכנות פוזנן וקרקוב. הארמייה כללה 2 קורפוסים, אולם בשל ההתקדמות הגרמנית המהירה 2 גייסות מאולתרים אלו נכנסו ללחימה בנפרד ומרבית היחידות לא הצליחו להשלים את הגיוס. הארמייה כללה 6 דיוויזיות חי"ר, חטיבת פרשים וגדוד טנקים.
שורה 117:
בניגוד לתעמולה הגרמנית, חיל האוויר הפולני לא הושמד על הקרקע. הטייסים הפולנים נלחמו בלופטוואפה הגרמני והסבו לו אבידות רבות בימים הראשונים למלחמה, אך הנחיתות המספרית והאיכותית נתנה את אותותיה ועד ה-14 בספטמבר פסקה ההתנגדות האווירית כמעט לגמרי. חלק מכוחות האוויר הפולנים הצליחו לברוח למדינות אחרות ונלחמו בגרמנים בהמשך המלחמה.
 
הגרמנים תקפו את פולין משלושה עברים, מ[[סלובקיה]] בדרום, מ[[גרמניה]] במערב ומ[[פרוסיה]] בצפון, מתקפה קונצנטרית זו הושלמה בהמשך, ע"יעל ידי המתקפה הרוסית ממזרח ב-[[17 בספטמבר]]. כבר ביומיים הראשונים של המתקפה הגרמנית, היה הצבא הפולני מעורב בלחימה אינטנסיבית (קרבות מלואה (MLAWA), ופומרניה) תוך נסיגה והשהיה, במגמה להכיל את המתקפה הגרמנית וליצור רצועת הגנה חדשה קרוב יותר לו[[ורשה]]. ב-[[3 בספטמבר]] הצליחו הגרמנים לנתק את "פרוזדור דנציג", ועל אף שבאותו יום הכריזו מעצמות המערב מלחמה על גרמניה, בפועל הן לא עשו דבר להקלת הלחץ על הפולנים.
 
הממשלה הפולנית חזתה כי הגרמנים יתקיפו בכוח מוגבל, על מנת לכבוש את השטח השנוי במחלוקת באזור "המסדרון", ולאחר מכן ידרשו הפסקת אש. לאור תחזית זו ריכזו הפולנים את כוחותיהם לאורך הגבול המערבי, על מנת להגן על האזור התעשייתי העיקרי מסביב לערים [[פוזנן]], ו[[לודז']]. דבר זה איפשר לגרמנים פעולה ב[[תנועת מלקחיים]], עת חלק מן הכוחות פורצים מזרחה מ[[פומרניה]] וחלק מן הכוחות פורצים מערבה מ[[פרוסיה המזרחית]], ועד שהחליטו ראשי הצבא להסיג את החיילים אל קו הנהר [[ויסלה]] היה כבר מאוחר מדי.
 
העוצבות הפולניות אשר נסוגו ברגל לא הצליחו ליצור רצועות הגנה חדשות ואף לא מערכי ביניים, מאחר שהעוצבות הממונעות והמשוריינות הגרמניות, על אף שהיו מעטות במספר, עקפו אותן וחדרו לאגפים שלהן ולעורף. יחידות ועוצבות פולניות רבות כותרו והושמדו תוך ניסיון לסגת או להיערך מחדש. כבר ב-[[5 בספטמבר]] הבין הפיקוד העליון הפולני את משמעות החדירות הגרמניות המהירות, העריך כי מצבו חסר תקווה, ותלה יהבו בהתערבות צבאות בריטניה וצרפת. עוצבות פולניות רבות המשיכו להלחם בכיתור בנחישות רבה. ב-[[6 בספטמבר]] החלה ארמיית קרקוב בפיקודו של גנרל סוסנקובסקי (Sosnkowski), לסגת מזרחה תחת איום של איגוף מצפון. באותו יום נכנע גנרל פיוטרוב טריבונלסקי (Trybunalski) עם ארמיית פרוסי לאחר כשלוןכישלון תוכנית מתקפת הנגד הפולנית. שבוע לאחר תחילת המתקפה הגרמנית, לאחר הגנת גבורה והסבת אבדות כבדות לגרמנים [[קרב וסטרפלאטה|נפל המתחם המבוצר הימי הפולני של וסטרפלאטה]]. חיילי המבצר נכנעו בראש מפקדם רס"ן סוצ'רסקי (Sucharski). יום לאחר מכן, ב-[[8 בספטמבר]] כבר הגיעו הגרמנים לפאתי הבירה - ורשה.
 
ב-[[9 בספטמבר]] החלו הקרבות המרים והעקובים מדם ביותר במערכה כולה. [[קרב בזורה]], אשר כלל מתקפת נגד פולנית דו-ארמיונית במגמה להגן על ורשה, והתרחש במרחב קוטנו, לוויץ וסוצ'קזואה. הארמיות פומרוז'ה ופוזנן על אף היותן בסכנת כיתור על ידי [[הארמייה השמינית (ורמאכט)|הארמיההארמייה הגרמנית השמינית]] תקפו בעוצמה רבה ובהפתעה. בתחילה האירה ההצלחה פנים לפולנים אשר הסבו אבדות כבדות לגרמנים. הפולנים הצליחו להדוף את הגרמנים, אך לא הצליחו לשמר את התנופה ורציפות הפעולה, בשל חוסר אספקה של תחמושת ומזון, ובשל האירועים בגזרות האחרות. בנוסף, מהירות הכוחות הגרמניים הפכו את המשך המבצעים לחסר תוחלת, וב-[[16 בספטמבר]] החלו הפולנים נהדפים לעבר וורשה. הקרב הסתיים ב-[[20 בספטמבר]] תוך השמדה כוללת של הכוחות הפולנים (תחת פיקודו של גנרל טדיאוש קוטז'בה (Kutrzeba ), אולם הם הצליחו לדחות במעט את כיבוש הבירה. בקרב בזורה היו מעורבות 18 דיוויזיות גרמניות מהארמיות [[הארמייה הרביעית (ורמאכט)|הרביעית]], [[הארמייה השמינית (ורמאכט)|השמינית]] ו[[הארמייה העשירית (ורמאכט)|העשירית]] עם סיוע אוויר הדוק. רק מעט מהיחידות הפולניות הצליחו לפרוץ ולסגת אל תוך ורשה. ב-[[10 בספטמבר]] נכנסו הגרמנים ל[[פוזנן]] לאחר שארמיית פוזנן נסוגה מהעיר.
 
ב-[[14 בספטמבר]] הייתה העיר [[ורשה]] נתונה במצור. בתוך שבוע היה הצבא הפולני כלא היה. רובו הושמד בתנועת המלקחיים שסגרה עתה על ורשה, ואחרי היתר רדפו היחידות הממונעות הגרמניות. תנועת מלקחיים נוספת כיתרה את היחידות הפולניות שהצליחו להמלט מן הכיתור הראשון, דרומית ל[[ברסט ליטובסק]]. ב-[[17 בספטמבר]] עדיין היו חיילים בודדים שגילו התנגדות בתוך כיסי הכיתור, אך ההתנגדות הפולנית המאורגנת הייתה כלא הייתה.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פלישת_גרמניה_הנאצית_לפולין"