מיתוס – הבדלי גרסאות

 

== מאפיינים ==

# המיתוס מתרחש בממד אחר, השונה מן המציאות בה אנו חיים.

# יש במיתוס נימת קדומים המשווה לו הילה והדרת כבוד.

# במיתוס ישנו מסר, גלוי או סמוי, המכוון כיצד לנהוג.

הסתכלות אחרת על מרכיבי המיתוס מגדירה את המושג כך: "סיפור מכונן תודעה שאמיתותו מסופקת", כלומר:

 

 

== גישות כלפי המיתוס ==

לתפיסת פרום הדרך הנכונה להתייחס למיתוס היא התפיסה השלישית. הוא מעיר כי האנשים החשובים ביותר שסללו את הדרך לקראתה היו ג. ג. [[באכהופן]] ו[[זיגמונד פרויד]]. בספרו "השפה שנשכחה" בהתאם לגישתו הזו, הוא מנתח מספר מיתוסים כ[[אדיפוס]] ו[[בריאת העולם]].

 

 

{{ציטוט|תוכן=המיתוס הוא סיפור אידיאלי אשר אינו מציג שאלות, ובאמצעותו חברה מספרת על עצמה – מאין היא באה ולאן היא הולכת. האנשים יוצרים ומשמרים את המיתוס בזיכרון, והמיתוס יוצר את האנשים – את הזיכרון הקיבוצי שלהם, את תבניות החשיבה והאמונות שלהם.

 

כיום ישנה מגמה מסוימת להכריז כ"מיתוס" גם על הדברים שעד לא מזמן היו בעיני כל עובדות היסטוריות. כך למשל, יש שיגידו ש[[יוסף טרומפלדור]] פלט בשעת מותו קללה, ולא את המשפט המפורסם "[[טוב למות בעד ארצנו]]", זאת על אף שנשתמרו שלוש עדויות מפורשות המעידות על אמירת המשפט, והעובדה שנהג לומר דברים ברוח דומה עוד קודם לכן.

[[אנרי ברגסון]] ו[[ז'ורז' סורל]] פיתחו את מושג המיתוס ה[[פוליטי]], כתחליף בחברה הלא דתית למיתוס הדתי. לדידו של סורל, מיתוס הוא אמונה פוליטית שאמיתותה אינה נמדדת לפי הראיות לקיומה (בעבר) או סבירות התממשותה (בעתיד), אלא לפי ההשפעה שלה על התנהגותם של בני אדם. לדוגמה, "[[החלום האמריקאי]]", לפיו כל אחד יכול להתעשר בארצות הברית, הוא מיתוס: בין אם הוא נכון סוציולוגית או סטטיסטית, הוא משפיע על התנהגותם של מיליוני בני אדם ובמובן זה הוא אמיתי. סורל ביקש לקדם מיתוסים [[מהפכה|מהפכניים]], בראש ובראשונה את [[שביתה כללית|השביתה הכללית]], אך הוגים [[פשיסט]]ים ניצלו את תפיסתו כדי לקדם מיתוסים [[לאומנות|לאומניים]], [[גזענות|גזעניים]] ו[[אנטישמיות|אנטישמיים]].

 

*[[מיתולוגיה]]

*[[סיפר|נרטיב]]