תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אמרפל (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 4:
 
== מאפיינים ==
בדרך כלל כולל מיתוס את שלושת המרכיבים הבאים:
# המיתוס מתרחש בממד אחר, השונה מן המציאות בה אנו חיים.
# יש במיתוס נימת קדומים המשווה לו הילה והדרת כבוד.
# במיתוס ישנו מסר, גלוי או סמוי, המכוון כיצד לנהוג.
הסתכלות אחרת על מרכיבי המיתוס מגדירה את המושג כך: "סיפור מכונן תודעה שאמיתותו מסופקת", כלומר:
#הוא מנוסח כסיפור.
#הוא משפיע, מכונן ויוצר תודעה. הסיפור המיתי לא נועד רק לבדר או לשעשע. סיפור ייחשב למיתוס רק במידה שיש בו כדי להשפיע על השומעים אותו ועל תפיסת עולמם.
#הוא מקיים יחסים מורכבים עם מידת אמיתותו. כדי שיכונן תודעה, צריך הסיפור להיות משכנע. ובשביל להיות משכנע, רצוי שייתפס כאמיתי. מצד שני אם מסכימים הכול שסיפור מסוים קרה באמת, יכונה הסיפור בדרך כלל היסטוריה ולא מיתוס. לכן, סיפור מכונן תודעה ייחשב למיתוס בעיני אותם האנשים שיטענו שהוא איננו אמיתי.
 
גלגול המשמעות של המילה מיתוס הוא בהקשר של סיפורי עם, [[אמונה|אמונות]], ו[[אנקדוטה|אנקדוטות]] מפורסמות שהפכושהתקבלו להיות עובדותכעובדות מקובלות בגלל רצון היחיד או הכלל להאמין שהם אמתיים.
 
== גישות כלפי המיתוס ==
שורה 23:
לתפיסת פרום הדרך הנכונה להתייחס למיתוס היא התפיסה השלישית. הוא מעיר כי האנשים החשובים ביותר שסללו את הדרך לקראתה היו ג. ג. [[באכהופן]] ו[[זיגמונד פרויד]]. בספרו "השפה שנשכחה" בהתאם לגישתו הזו, הוא מנתח מספר מיתוסים כ[[אדיפוס]] ו[[בריאת העולם]].
 
דרך דומה להתייחס אל מיתוס מוצגת בספר "מיתוס וזיכרון":
 
{{ציטוט|תוכן=המיתוס הוא סיפור אידיאלי אשר אינו מציג שאלות, ובאמצעותו חברה מספרת על עצמה – מאין היא באה ולאן היא הולכת. האנשים יוצרים ומשמרים את המיתוס בזיכרון, והמיתוס יוצר את האנשים – את הזיכרון הקיבוצי שלהם, את תבניות החשיבה והאמונות שלהם.
המיתוס והזיכרון הם שני גורמים המפרים זה את זה, יוצרים זה את זה ומעצבים זה את זה. המיתוס גם משקף תרבות וגם יוצר אותה; הזיכרון גם משמר את המיתוס וגם נבנה ממנו – הן הזיכרון האישי והן הקולקטיבי.|מרכאות=כן|מקור=מיתוס וזיכרון, המבוא עמ' 12, '''[[רוברט ויסטריך]] ו[[דוד אוחנה]]''', הקיבוץ המאוחד 1997}}
 
כיום ישנה מגמה מסוימת להכריז כ"מיתוס" גם על הדברים שעד לא מזמן היו בעיני כל עובדות היסטוריות. כך למשל, יש שיגידו ש[[יוסף טרומפלדור]] פלט בשעת מותו קללה, ולא את המשפט המפורסם "[[טוב למות בעד ארצנו]]", זאת על אף שנשתמרו שלוש עדויות מפורשות המעידות על אמירת המשפט, והעובדה שנהג לומר דברים ברוח דומה עוד קודם לכן.
שורה 33:
[[אנרי ברגסון]] ו[[ז'ורז' סורל]] פיתחו את מושג המיתוס ה[[פוליטי]], כתחליף בחברה הלא דתית למיתוס הדתי. לדידו של סורל, מיתוס הוא אמונה פוליטית שאמיתותה אינה נמדדת לפי הראיות לקיומה (בעבר) או סבירות התממשותה (בעתיד), אלא לפי ההשפעה שלה על התנהגותם של בני אדם. לדוגמה, "[[החלום האמריקאי]]", לפיו כל אחד יכול להתעשר בארצות הברית, הוא מיתוס: בין אם הוא נכון סוציולוגית או סטטיסטית, הוא משפיע על התנהגותם של מיליוני בני אדם ובמובן זה הוא אמיתי. סורל ביקש לקדם מיתוסים [[מהפכה|מהפכניים]], בראש ובראשונה את [[שביתה כללית|השביתה הכללית]], אך הוגים [[פשיסט]]ים ניצלו את תפיסתו כדי לקדם מיתוסים [[לאומנות|לאומניים]], [[גזענות|גזעניים]] ו[[אנטישמיות|אנטישמיים]].
 
==ראו גם==
*[[מיתולוגיה]]
*[[סיפר|נרטיב]]