לידיה ליטביאק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לופטוואפה.
שורה 65:
ליטבק הייתה מועמדת לקבלת עיטור [[גיבור ברית המועצות]] מיד לאחר מותה, אולם משתי סיבות נמנע הדבר באותה עת: ראשית, העובדה שגופתה לא נמצאה, כך ששרר חשש תאורטי כי אולי נפלה בשבי, חטא בל יכופר בתקופת סטלין; שנית, ההכרזה על אביה בשעתו כ"אויב המדינה", בעת הטיהורים הגדולים של סטלין.
 
המכשול הראשון הוסר ב-[[1979]], עם גילוי גופתה ושרידי מטוסה ליד הכפר האוקראיני שמעליו נעלמה 36 שנים קודם לכן. עם זאת, הסרתו הסופית של המכשולמכשול הזהזה אירעההתעכב רקעד בל-[[1986]], שנה לאחר עלייתו של [[מיכאיל גורבצ'וב]] לשלטון בברית המועצות ופתיחתה היחסית של המדינה - ה[[גלסנוסט]]. לאחר בדיקות רבות הכריזו הסובייטים רשמית על מותה והוציאוה מרשימות הנעדרים שלהם. גם הסרתו של המכשול השני קשורה ככל הנראה לעלייתו של גורבצ'וב לשלטון. ב-6 במאי [[1990]], כארבע שנים לאחר שנקבע רשמית מותה של ליטבק בקרב, וכשנה לפני התפרקותה הסופית של ברית המועצות, היא הוכרה רשמית, ואחיה יורי קיבל עבורה בפועל את התואר "גיבורת ברית המועצות", 47 שנים לאחר מותה.
 
בעיר שבה שכן בסיסה האחרון של ליטבק, קרסני לוץ', הוקם מוזיאון לידיה ליטבק, המוקדש כולו לה ולחבריה הטייסים והטייסות של חיל האוויר הסובייטי במלחמת העולם השנייה. לידו אף מוצב פסל שלה{{הערה|[http://soviet-awards.com/digest/litvyak/litvyak1.htm "The Memorial to Soviet Ace Lydia Litvyak"]}}. בנוסף, נכתבו עליה ספרים ועוד יותר מכך, נכתבו ספרים שקיבלו את השראתם מסיפורה. ב[[פסטיבל אדינבורו]] של [[1985]] הוצג מחזה המבוסס על דמותה, בכיכובם של [[קן סטוט]] ו[[טילדה סווינטון]].