שניים מקרא ואחד תרגום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ביטול גרסה 23511886 של 2A01:6500:A041:B75E:60AB:64A5:1032:909F (שיחה)
שורה 29:
בגמרא ובפוסקים{{הערה|ב[[משנה תורה|רמב"ם]], ב[[ארבעה טורים|טור]] וב[[שולחן ערוך|שו"ע]]}} אין הגבלה על הדרך בה תעשה תקנה זו. עם זאת, ישנן דעות הלכתיות שונות בסוגיה זו וכן מנהגים בקרב חלק מהעדות:
* קריאת פרשה ([[פרשה פתוחה|פתוחה]] או [[פרשה סתומה|סתומה]]) פעמיים ואז תרגומה, כמנהג [[הגר"א]]{{הערה|1=ספר '''מעשה רב''', סימן נט.}}.
* [[שולחן ערוך הרב]] הביא את מנהג הגר"א, והביא עוד מנהג לקרוא כל פסוק בנפרד פעמיים ולאחריו תרגום הפסוק, והכריע לטובת השיטה השנייה על פי מקורות ה[[קבלה]],{{הערה|שולחן ערוך הרב, סימן רפ"ה, סעיף ג'.}} וכךוכן נהגוהוא יהודימנהג ה[[יהדות תימן לקרוא בימים רביעי וחמישי חצי מהפרשה בכל יום לאחר תפילת שחרית|תימנים]].
* קריאת כל פרשת השבוע בבת אחת.
 
קריאת המקרא והתרגום לתקנה זו אינה צריכה להיות קריאה מיוחדת, ועל כן [[מלמד תינוקות]] המלמד במשך השבוע מקרא או [[בעל קורא]] המכין את [[קריאת התורה]], יוצאים בקריאתם במהלך השבוע ידי חובת תקנה זו. ישנה אפשרות לקרוא בלחש יחד עם בעל הקורא בזמן קריאת התורה בשבת ובכך לצאת ידי חובת קריאת המקרא פעם אחת. שמיעה בלבד של הקריאה היא מספקת לצורך קיום תקנה זו.