הלכה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg|שמאל|ממוזער|180px|העמוד הראשון [[תלמוד בבלי|בתלמוד הבבלי]], מהדורת וילנא]]

 

 

כאשר מתקיים דיון בין החכמים כיצד יש לנהוג על פי היהדות, הדיון נקרא דיון הלכתי, וההכרעה מכונה "[[פסק הלכה]]", "[[הלכה למעשה]]" או "הלכה" בסתם. בחלוקה הבסיסית של [[תורת ישראל]], מהווה ההלכה חלק אחד, כשלצידה מופיעים חלק ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]] וחלק המוסר והנהגות האדם, "דרך ארץ" בלשון התלמוד. בדרך כלל חלוקה זו מתייחסת רק ל[[תורה שבעל פה]] כשההלכה היא העיסוק בחלקי המצוות, שב[[תורה שבכתב]] או מצוות ותקנות [[דרבנן]], לעומת האגדה שעוסקת בחלקים שאינם מצוות, כמו פרשנות רוב פסוקי ה[[תנ"ך]]. חלק ההלכה כולל, מלבד פסקי דינים, גם את מהלך הפסיקה – כמו דרשות חז"ל הלומדות דינים מפסוקי התורה לפי [[מידות שהתורה נדרשת בהן]], ומדיוק לשון חכמים קודמים{{הערה|כמו התלמוד על המשנה, הראשונים על התלמוד וכן הלאה.}}, דיונים על דרך לימוד הדרשות או אלו דרשות ללמוד, ויכוח בסברות או בראיות מחכמים קדומים וכדומה.

במהלך הדורות חלק ההלכה הפך לכינוי לספרים העוסקים ב[[פסיקת הלכה|פסיקת ההלכה]] בלבד, כמו ה[[שולחן ערוך]]. כך למשל ה[[תלמוד]], שהיה נחשב ברובו כספר הלכה, הפך לחלק עצמאי בתורת ישראל שהעיסוק והפרשנות בו אינם נחשבים ללימוד הלכה. בנוסף לכך, בכל דור חוברו ספרי הלכה חדשים שפסקו מתוך מכלול דעות וביררו את דברי קודמיהם, ובכך הפכו את כתביהם לספרים עיוניים שאינם מהווים את עיקר לימוד ההלכה. כך תפס התלמוד את מעמד ה[[משנה]]{{הערה|[[s:סוטה כב א|סוטה כ"ב]] "תנא התנאים מבלי עולם מבלי עולם ס"ד אמר רבינא שמורין הלכה מתוך משנתן". [[רש"י]]:"שמורין הלכה מתוך משנתן - קאמר שמבלין עולם בהוראות טעות דכיון דאין יודעין טעמי המשנה פעמים גורמין שמדמין לה דבר שאינו דומה ועוד יש משניות הרבה (במשניות) דאמרינן הא מני פלוני הוא ויחידאה היא ולית הלכתא כוותיה ועוד שאינן יודעים במחלוקת תנאים הראשונים הלכה כדברי מי הלכך מורין הוראות טעות".}},, ספרי ה[[רי"ף]] וה[[רמב"ם]] החליפו אותו בתורם, ובהמשך ה[[ארבעה טורים|טור]] והשולחן ערוך נטלו את הבכורה לעומת כתבי ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]].

 

 

==הלכה ופרשנות==