המשכן לאמנות על שם חיים אתר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Avital Efrat (שיחה | תרומות)
מ עדכון התערוכות המוצגות במשכן לאמנות
Avital Efrat (שיחה | תרומות)
מ תוספות ודיוקים למבוא על המשכן לאמנות
שורה 21:
|כיתוב מפה=
}}
'''המשכן לאמנות, עין חרוד על שם [[חיים אתר|חיים אתר,]]''' מחלוצי המוזאונים הגדולים לאמנות בארץ ישראל. אוסף המוזאון גדול ומגוון ומכיל את אחד מאוספי האמנות היהודית הגדולים בישראל, אמנות ישראלית, אמנות קיבוץ, ואמנות עכשווית. למשכן לאמנות גם הוצאה לאור של ספרים וקטלוגים המופקים לרגל התערוכות המוצגות לצורך תיעוד ומחקר, המסגרת התערוכות מתקיימים סימפוזיונים, ימי עיון ואירועי השקות ספרים בהשתתפות אנשי אמנות ואקדמיה. וכן מפגשים עם אמנים מציגים וסיורים מודרכים בתערוכות.
'''המשכן לאמנות על שם [[חיים אתר]]''' [[עין חרוד]] הוא [[מוזיאון]] ל[[אמנות]] מהגדולים והחשובים בישראל. המוזיאון הוא אחד משלושת המוזאונים הראשונים לאמנות שהוקמו בארץ ישראל וייחודו בהיקף האוסף, אופי התערוכות והמבנה האדריכלי המצטיין בתאורה טבעית. תוכנית הפעילות של המוזיאון כוללת תערוכות מתחלפות המלוות בהוצאה לאור של ספרים וקטלוגים. במסגרתן מתקיימים אירועים, סימפוזיונים וימי עיון בהשתתפות אנשי אמנות ואקדמיה.
 
ראשיתו של המוזיאון ב"פינת אמנות", שנפתחה בצריף האטלייה של [[חיים אתר|חיים אתר,]] ממייסדי המוזאון (1953-1902),ב-7 בינואר 1938. כעבור כמה חודשים נבחר השם "משכן לאמנות", שיש בו כדי להעיד על התפקיד הרוחני והחינוכי שיועד לה בחיי הקיבוץ. אוספי המשכן הושתתו על שני היבטים מרכזיים: חשיבותה של האמנות – והזיקה לעבר היהודי. כך כתב חיים אתר, מי שהיה הסמכות האמנותית וקובע הטעם של האוסף, עם פתיחתה של ה"פינה":
ראשיתו של המשכן לאמנות בצריף עץ בקיבוץ (ינואר 1938) ביזמת האמן המקומי [[חיים אתר]] (1953-1902). בשנת 1948 נפתח חלקו הראשון של מבנה הקבע. האדריכל [[שמואל ביקלס]] (1975-1909) תכנן יצירה ארכיטקטונית מופלאה בפשטותה, שאיכותה ביחסי המידות של האולמות ובניצול מקורי וייחודי של האור הטבעי. הרוח החיה בהקמת המשכן היה חבר עין חרוד [[אהרון ציזלינג]] (1964-1901)
 
'ביסודה של עין-חרוד קיבלנו על עצמנו דבר גדול מאוד, גם למעננו וגם למען ילדינו, הבאים לרשת את אוצרותינו הרוחניים ולהמשיך על יסוד זה את בניינה. לכן מחויבים הננו להעמיק את היסודות הרוחניים של חיינו, לחנך את עצמנו תוך חיים באמנות, כי אם לא זאת – נשקע תוך קטנוּת החיים והיא תכריע אותנו. [...] כי בניין האמנות – הוא גם בנין החיים בתוכנו' (חיים אתר, פריז, מכתב לחברי עין-חרוד, 1938).
בבניין רחב הידיים נבנו בהדרגה 14 אולמות תצוגה, חצרות לפסלים, ספרייה וסדנאות.
 
הרוח החיה בהקמת המשכן היה חבר עין חרוד [[אהרון ציזלינג]] (1964-1901), עיקר עיסוקו היה בהשגת משאבים לבניית המוזאון, ויצירת האוסף האדיר שאצור במחסניו.
בעיצומו של תהליך הבנייה של המשכן התחולל [[הפילוג בקיבוץ המאוחד]], במהלכו התחלק עין חרוד לשני קיבוצים: עין חרוד איחוד ועין חרוד מאוחד. באופן חריג נשמר המוזיאון כמוסד משותף של שני הקיבוצים ומרחב המוזיאון היה למקום של מפגש וחווית יחד בין החברים.
 
ראשיתו של המשכן לאמנות בצריף עץ בקיבוץ (ינואר 1938) ביזמת האמן המקומי [[חיים אתר]] (1953-1902). בשנת 1948 נפתח חלקו הראשון של מבנה הקבע. האדריכל [[שמואל ביקלס]] (1975-1909) תכנן יצירה ארכיטקטונית מופלאה בפשטותה, שאיכותה ביחסי המידות של האולמות ובניצול מקורי וייחודי של האור הטבעי. הרוחבבניין החיהרחב בהקמתהידיים המשכןנבנו היהבהדרגה חבר14 עיןאולמות חרודתצוגה, [[אהרוןחצרות לפסלים, ספרייה, סדנאות, אודיטוריום ובית קפה קטן ציזלינג]] (1964-1901) קפה ביקלס.
 
בעיצומו של תהליך הבנייה של המשכן התחולל [[הפילוג בקיבוץ המאוחד|הפילוג בקיבוץ המאוחד (1952)]], במהלכו התחלק עין חרוד לשני קיבוצים: עין חרוד איחוד ועין חרוד מאוחד. באופן חריג נשמר המוזיאון כמוסד משותף של שני הקיבוצים ומרחב המוזיאון היה למקום של מפגש וחווית יחד בין החברים.
 
== אוספים ותערוכות ==