שליח (הלכה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←כשרות השולח: תוספת |
|||
שורה 91:
"עושה אדם שליח איש או אשה ואפילו אשת איש ואפילו עבד ושפחה הואיל והן בני דעת וישנן במקצת מצות נעשין שלוחין למשא ומתן, אבל מי שאינן בני דעת והן חרש שוטה וקטן אינן נעשין שלוחין ולא עושין שליח אחד הקטן ואחד הקטנה.."<ref>הלכות שלוחין ושותפין ב, ב. </ref>
גם כאן נחלקו הדעות באשר לכשרותו של קטן למנות שליח, בענינים בהם יש לו כשרות משפטית. המחלוקת היא האם דברי הרמב"ם המצוטטים לעיל מציגים את המצב הפשוט או את הדין העקרוני. החתם סופר סבור שיש לדייק מלשון הרמב"ם שעקרונית אין מניעה שקטן ימנה שליח.<ref>חידושי חתם סופר, גיטין סד, ב ד"ה 'והנה'.</ref> לעומת זאת הרב שמעון שקאפ סבור שקטן אינו יכול למנות שליח כי פרשת השליחות בתורה מתיחסת רק ליהודי בוגר בעל כשרות משפטית.<ref>שערי ישר, ז, יז.</ref>
הנכרי אינו יכול למנות שליח.<ref>שולחן ערוך, חושן משפט, קפח, א. לשאלה האם נכרי יכול למנות נכרי לשליח עיין אנציקלופדיה תלמודית, כרך ה, ערך גוי, עמ' שלו.</ref>
==== יכולת ביצוע עצמאית - "מצי עביד" ====
בבב
== אין שליח לדבר עבירה ==
| |||