תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ תיקון שגיאה , הגהה
שורה 17:
ב[[לווייה|הלווייתו]] טבע הספדן המקצועי בר קיפוק את הפתגם הידוע: {{ציטוטון|אם בארזים נפלה שלהבת - מה '''יעשו''' אזובי קיר? [[לווייתן]] בחכה הועלה - מה יעשו דגי רקק? בנחל שוטף נפלה חרבה - מה יעשו מי גבים?}}{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]] [[מסכת מועד קטן|מועד קטן]], דף כ"ה עמוד ב.}}.
 
לפי שיטת רש"י והרמב"ם{{הערה|הרב יצחק שילת, על הראשונים - ספר ביבליוגרפי על ספרות הראשונים ואנשיה }} הוא רבינא שסידר יחד עם רב אשי עםאת התלמוד הבבלי, בניגוד לשיטת רב שרירא גאון הסובר שהכינוי "סוף התלמוד" מיוחס לאמוראים האחרונים ולא לסידור התלמוד, והם רבינא בנו של רב הונא ורב אסי האחרון ראש ישיבת פומבדיתא,{{הערה|א' ווייס, התהוות התלמוד בשלמותו, ניו-יורק תש"ג, עמ' 257-242; א"ש רוזנטל, עריכתה של מסכת פסח ראשון, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשי"ט, עמ' 6 ואילך; ד' רוזנטל, 'פרקא דאביי', תרביץ מו (תשל"ז), עמ' 97; הנ"ל, 'עריכות קדומות המשוקעות בתלמוד הבבלי', מחקרי תלמוד א (תש"ן), עמ' 156-155}}.
 
חמיו היה [[אבימי בר נאזי]].{{הערה|כך לפי הגמרא ב{{בבלי|בבא קמא|קטו|א}} אך הרב [[אהרן היימן]] בספרו [[תולדות תנאים ואמוראים]] ערך אבימי בר נאזי, טוען כי יש לשנות את הגרסה בגמרא שם לרבנאי.}}