הקברים של אטואן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nizzan Cohen (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 62:
בעוד שבספרה הראשון רודף גד אחר הכוח, עד כדי כך שגאוותו וכוחו מכשילים אותו - על טנר הכוח דווקא נכפה. היא אמנם העניקה לטנר בספרה שליטה על בני אדם ותפקיד נישא, אולם הותירה את הדמות במסגרת שבה מרחב הבחירה שלה מוגבל ביותר, והיא כמעט כלואה בתפקידה, בדומה למצבן של נשים בכלל בחברה - כחלק מתפיסת עולמה על פיה תפקיד הפנטזיה הוא בין היתר לשקף את המציאות. הכוחות הקדומים, חסרי השם, שטהר נדרשת לשרת מוצגים ככוחות מסתוריים, מאיימים ועם זאת בלתי-פעילים - בקריאה לאחור, כ-40 שנה לאחר כתיבת הספר, ציינה לה-גווין כי דימויים אלו מתחברים לתפיסה הפטריאכלית של מהות האישה, וציינה כי הריסתם בסוף הספר מייצגת אולי את רצונה בהריסת סדר חברתי זה.
לדבריה רבים הצביעו על כך שטנר אינה יכולה להשתחרר מכלאה עד שהיא חוברת לקוסם גד שהופך לאסיר שלה, כהוכחה לכך שנשים תלויות בגברים על מנת להגשים את ייעודן. לדבריה, על אף שייתכן והוגות פמיניסטיות היו מעדיפות שדמותה של טנר תשחרר עצמה בלא צורך בקוסם הגבר, היא התקשתה לדמיין עלילה שכזו - משום ש'לבה אמר לה שאף אחד מהמגדרים לא יוכל להרחיק לכת בלא האחר', ושהמסע המשותף של הדמויות הוא גם מסע לגילוי רגש האמון והיכולת להישען על האחר. את נושא היחסים המגדריים ויחסי הכוח, חוקרת לה-גווין פעם נוספת דרך יחסיהם של טנר וגד בספר הרביעי בסדרה '[[טהינו]]', שנכתב כ20 שנה לאחר הטרילוגיה.
[[קטגוריה:ספרי פנטזיה]]
| |||