סרגיי פרוקופייב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניסוח
מ הגהה, ניסוח, עריכה
שורה 8:
==קורות חייו==
 
פרוקופייב נולד בסונצובקה שב[[אוקראינה]], שהייתה חלק מ[[האימפריה הרוסית|רוסיה הצארית]]. כבר בגיל חמש גילה כישרון [[מוזיקה|מוזיקלי]] יוצא דופן. החיבור הראשון שלו ל[[פסנתר]] (שנכתב בידי אמו לפי הנחיותיו) נקרא "גאלופ הודי" [[סולם מוזיקלי|בסולם]] פה מז'ור, אך ללא סי במול - סרגיי הקטן לא אהב לנגן בקלידים השחורים. בגיל שבע למד גם לשחק [[שחמט]], עיסוק שימשיך להלהיב אותו לכל אורך חייו, כמו המוזיקה. במשך השנים התוודע אל אלופי העולם [[חוזה ראול קפבלנקה]] ו[[מיכאל בוטביניק]].
 
בגיל תשע חיבר ילד הפלא את ה[[אופרה]] הראשונה שלו, "'''הענק'''", [[אוברטורה]] ועוד יצירות שונות. בשנת 1902, כשהחל לקבל [[שיעור פרטי|שיעורים פרטיים]] ב[[הלחנה]] מ[[ריינהולד גליאר]], כבר נרשמו לזכותו מספר יצירות חדשניות. ברגע שהיה לו הידע התאורטי ההכרחי, החל לערוך ניסויים ולהניחבהלחנה אתולגבש היסודותאת לסגנוןהסגנון המוזיקלי האישי שלו.
 
פרוקופייב הרגיש שהבידוד בסונצובקהשל סונצובקה ממרכזי המוזיקה מונע ממנו להמשיך בהתפתחותו המוזיקלית. הרעיון לשלוח את הילד מן הבית להתחיל בקריירה של [[מוזיקאי]] בגיל צעיר לא כל כך לא נראה להוריו, אך בשנת 1904 עבר סרגיי ל[[סנקט פטרבורג]] ונרשם ל[[קונסרבטוריון]] שם. עד אז הספיק לחבר עוד שתי אופרות, "'''איים במדבר'''" ו"'''המשתה בזמן המגפה'''" ועבד על אופרה רביעית, "'''אונדין'''". הוא עבר בהצלחה את בחינות הכניסה והחל בלימודי הלחנה, צעיר בשנים אחדות מכל יתר הסטודנטים. פרוקופייב נחשב לשחצן ותמהוני, ולא פעם ביטא את מורת הרוח שחש כלפי חלק גדול מתוכנית הלימודים, ששיעממה אותו. בין מוריו בתקופה זו היה המלחין [[ניקולאי רימסקי-קורסקוב]]. בשנים הבאות יביע צער על החמצת ההזדמנות ללמוד יותר מרימסקי-קורסקוב. בתקופה זו קשר גם קשרי ידידות עם בוריס אספייב וניקולאי מיאסקובסקי.
 
בחוגי המוזיקה בסנקט פטרבורג הצטייר פרוקופייב כ"ילד הנורא", מצד אחד, וכמלחין מבריק ומקורי, מצד שני. את יצירותיו ביצע בעצמו בפסנתר. ב-1909 סיים את לימודי ההלחנה בקונסרבטוריון, בציונים לא מרשימים ביותר. הוא המשיך ללמוד במוסד, אך התרכז מעתה בנגינה בפסנתר וב[[ניצוח]]. שיעורי הפסנתר שלו לא התנהלו על מי מנוחות, אבל שיעורי ההלחנה הטביעו בו את חותמם. מוריו עודדו את התנסויותיו המוזיקליות ויצירותיו מתקופה זו מראות יתר עוצמה וריכוז מקודמותיהן.