תכלאל – הבדלי גרסאות

סידור זה כולל בתוכו את הטקסטים ותמצית מההלכות הנדרשות ליהודי במעגל השנה - [[יום חול|ימי חול]], [[שבת|שבתות]]ות ו[[חגי ישראל ומועדיו|חגים]]; וכן במעגל החיים - כ[[ברית מילה]], [[פדיון הבן]], [[חתונה]] ועוד. התכלאל הוא קובץ שנערך על ידי חכמי [[תימן]] הראשונים.

עד המאה ה-18 יהדות תימן ברובה המכריע התפללה בנוסח תפילה אחיד. הנוסח המקומי, ה"בלדי" שלט בכיפה{{הערה|החוקרים המודרניים מקבלים את הטענה כי הנוסח הבלדי הוא נוסח התפילה המקורי של יהודי תימן לאור בדיקה של סידורים תימניים עתיקים מכתבי יד.}}. השפעה גדולה יותר של הנוסח ה"שאמי" החלה במחצית השנייה של המאה ה-18 על ידי פעולתו של הרב [[שלום עראקי]], כך שמן המאה הזו שלטו בתימן שני הנוסחים.

עד המאה ה-16 כלל נוסח זה בעיקר את תפילות היסוד הקבע והחובה שיסודן באנשי הכנסת הגדולה, במשנה ובתלמוד, וכן תוספות של פיוטים, סליחות ומזמורי תהילים שנאמרו על פי מסורת שבעל פה. מסוף [[המאה ה-16]], בעקבות השפעת נוסח ספרד על ארץ ישראל, נכנסו תוספות מעטות לסדר התפילה. סדר התפילה הקרוי היום "בלדי" גובש על ידי ה[[מהרי"ץ]] (הרב יחיא צאלח) בשנות ה-70 של המאה ה-18. המהרי"ץ ערך את הסידור וכתב לו פירוש מקיף בשם "עץ חיים". בכוח אישיותו הצליח מהרי"ץ לבלום את אימוץ נוסח ספרד. הגרסה של מהרי"ץ לנוסח התפילה הבלדי דחקה את שאר הגרסאות הבלדיות, כך שמרבית מתפללי הבלדי נהגו על פי סידורו של מהרי"ץ.

מקור השם הוא במילה הערבית "שאם"{{הערה|'שאם' הוא [[ימין ושמאל (כיוונים במרחב)|שמאל]] והארצות הצפוניות נקראו שמאל כשהמבט תמיד מזרחה. כמו בלשון התורה 'ואפנה על ימין או על שמאל'}} שמשמעותה סוריה הגדולה (שכללה גם את ארץ ישראל). זאת אומרת שנוסח זה הוא נוסח ארץ-ישראלי, כפי שנהג במאה ה-16 על ידי מתיישבי ארץ ישראל החדשים- נוסח הספרדים (השונה מ[[נוסח ארץ ישראל]] הקדום). נוסח התפילה השאמי הוא בעיקרו הנוסח הספרדי עם מעט הבדלים שנשמרו על פי הנוסח התימני המקורי (הבלדי). נוסח זה הוחדר לתימן בתחילת המאה ה-18, ביחד עם סידורי הדפוס שהובאו לשם. היו חכמים שדגלו בצורך לעבור לנוסח זה והיו שהתנגדו לכך ודגלו בנוסח התימני המקורי.

בשליש השני של המאה ה-18 הייתה השפעה גדולה לנוסח השאמי בתימן, כיוון שנוסח הספרדים הופץ על ידי סידורים ספרדיים שנידפסו בהמוניהם מחוץ לתימן. הנוסח המקורי של יהודי תימן היה כתוב על כתב יד ולא נידפס כיוון שבתימן לא היה בית דפוס (הדפוס נאסר עד הדור האחרון לגלות תימן על ידי מלך תימן האימאם [[יחיא חמיד א (ל)דין]]). כאשר הנוסח הספרדי מופץ בהמוניו על ידי בתי דפוס, לא היה כמעט סיכוי לנוסח תימן שבכתב יד לשרוד. יתירה מזו, רוב יהודי תימן היו עניים וסידורים כתבי יד עלו ביוקר רב לעומת{{מקור}} סידורים מודפסים. הכרוניקן ר' [[חיים חבשוש]] מספר כי בצנעא התפללו בנוסח זה ברובם המכריע של בתי הכנסת. יש לזקוף עובדה זאת גם לרוח התקופה ולפעולות של הרב שלום עראקי ובנו הרב יחיא עראקי. במאה ה-19 צומצמה השפעת הנוסח השאמי בצורה ניכרת, ויש לזקוף זאת לפעולת המהרי"ץ וכן לעובדה שלנוסח השאמי לא היה נוסח אחיד.

ה[[פיוט|פיוטים]]ים המקובלים אצל יהודי תימן הם פיוטים שנתחברו בתימן עצמה, פיוטי רב סעדיה גאון או פיוטים שמוצאם בספרד (מתקופת [[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד|תור הזהב]]).

* [[יוסף תבורי]], '''[http://forum.otzar.org/download/file.php?id=1326 נוסח ספרד בתימן]''' (חלק ממאמר '''השפעת גירוש ספרד על נוסח התפילה'''), בתוך תפארת לישראל: ספר היובל לכבוד [[ישראל פרנצוס]], עמ' 300-304300–304, 2010