מצר בס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ קישורים פנימיים
שורה 5:
רוחב המצר כ-240 ק"מ בקירוב בנקודתו הצרה ביותר ועומקו הממוצע כ-50 מטר. במהלך תקופת הקרח האחרונה היה המצר כמעט קפוא. המצר מכיל [[אי]]ים רבים, ביניהם אי המלך ואי פלינדרס, המאוכלסים למכביר.
 
כמו רוב המים המקיפים את טסמניה, ובמיוחד בגלל עומקו הרדוד, מלא המצר ב[[טביעה (כלי שיט)|ספינות טרופות]] אשר רובן טבעו במהלך [[המאה ה-19]]. בשנת [[1848]] נבנה [[מגדלור]] על האי דיל כדי לסייע לספינות בחלק המזרחי של המצר, אבל הכניסה המערבית נותרה חשוכה עד ש[[מגדלור צוק וילסון]] הושלם בשנת [[1859]], ומגדלור קייפ ויקהם הוקם בצד הצפוני של אי המלך בשנת [[1861]].
 
זרמים חזקים בין [[האוקיינוס ההודי]]{{הערה|באוסטרליה נחשב האזור הימי מדרומה של היבשת לחלק מ[[האוקיינוס הדרומי]].}} ו[[ים טסמן]] יוצרים במצר גלים גבוהים ורבי עוצמה. מספר הספינות הטרופות בקווי החוף של מדינת ויקטוריה ושל טסמניה מגיע למאות, אם כי ספינות חזקות יותר ממתכת וניווט ימי מודרני הפחיתו משמעותית את סכנת השיט במצר. כלי שיט רבים, חלקם גדולים מאוד, נעלמו ללא עקבות, או נשארו כעדות לניסיון מעבר כושל. למרותעל אף מיתוסים ואגדות של [[פיראט]]ים, הדומים לסיפורים המסופרים על [[משולש ברמודה]], אירועים אלו אירעו בעקבות תנאי [[מזג אויר]] וים סוער, סלעים ו[[שונית|שוניות]] במצר.
 
==גאוגרפיה==
המצר מחבר בין [[האוקיינוס ההודי]] ל[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]] ומפריד בין מדינת [[ויקטוריה (אוסטרליה)|ויקטוריה]] לבין האי טסמניה.
 
המצר מחבר בין [[האוקיינוס ההודי]] ל[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]] ומפריד בין מדינת [[ויקטוריה (אוסטרליה)|ויקטוריה]] לבין האי טסמניה.
 
===איים===
שורה 18 ⟵ 17:
 
בצד המערבי:
* [[אי המלך]]
* [[אי שלוש הגבעות]]
* [[אי הצייד]]
* [[ האי רובינס]]
 
בצד הדרום מדרחי:
* [[קבוצת פורנו]] (Furneaux), הכוללת את [[האי פלינדרס]], [[האי קייפ בארן]], [[האי קלארק]] ויותר מ-60 איים נוספים
 
בצד הצפון מזרחי:
* [[קבוצת קנט]], הכוללת את [[האי דיל]] ושלושה איים קטנים נוספים
* [[האי הוגן]]
* [[האי קרטיס]]
 
==משאבים טבעיים==
מספר שדות [[נפט]] וגזו[[גז טבעי|גז]] קיימים במצר בס. השדה המזרחי, הידוע בשם אגן גיפסלנד, נתגלה ב-1960 והוא ממוקם כ-50 ק"מ מחוף [[גיפסלנד]]. הנפט והגז המופקים בו מועברים באמצעות צינור ל[[בית זיקוק|בתי זיקוק]] ומפעלי גז ב[[לונגפורד]], [[ווסטרן פורט]], [[אלטונה (אוסטרליה)|אלטונה]] ו[[גילונג]], ובאמצעות [[מכלית|מכליות]] ל[[ניו סאות' ויילס]]. השדה המערבי, הידוע בשם אגן אוטווי, נתגלה בתחילת 1990 מול [[פורט קמפבל]] והפעלתו החלה ב-2005.
 
מספר שדות [[נפט]] וגז קיימים במצר בס. השדה המזרחי, הידוע בשם אגן גיפסלנד, נתגלה ב-1960 והוא ממוקם כ-50 ק"מ מחוף [[גיפסלנד]]. הנפט והגז המופקים בו מועברים באמצעות צינור ל[[בית זיקוק|בתי זיקוק]] ומפעלי גז ב[[לונגפורד]], [[ווסטרן פורט]], אלטונה ו[[גילונג]], ובאמצעות [[מכלית|מכליות]] ל[[ניו סאות' ויילס]]. השדה המערבי, הידוע בשם אגן אוטווי, נתגלה בתחילת 1990 מול [[פורט קמפבל]] והפעלתו החלה ב-2005.
 
==תשתיות==
[[קובץ:Bass_Strait_infrastructure.png|ממוזער|350px|שמאל|חיבורי תשתית עיקריים בין טסמניה ומדינת ויקטוריה]]
 
===תחבורה===
הדרך המהירה והזולה ביותר לחצות את מצר בס היא דרך האוויר. [[חברת תעופה|חברות התעופה]] העיקריות הטסות באזור הן [[קוואנטס]], [[ג'טסטאר איירווייז]] ו[[וירג'ין אוסטרליה]]. [[שדה תעופה|נמלי התעופה]] העיקריים באזור הם [[נמל התעופה הבינלאומי הוברט]] ו[[נמל התעופה לנקסטון]]; נמלי התעופה הקטנים יותר מנוהלים על ידי חברת התעופה [[ריג'ונל אקספרס]], אשר בדרך כלל טסה ל[[מלבורן]] ולאיי מצר בס.
שורה 46 ⟵ 43:
 
===חשמל ואנרגיה===
קו המתח [[בסלינק]] (Basslink) נכנס לשימוש בשנת [[2006]]. הכבל הוא בעל קיבולת של 630 מגה ואט לאורך המצר ונכון ל-[[2018]] הוא [[כבל חשמל תת-ימי|קו המתח התת-ימי]] הארוך ביותר בעולם. בנוסף, בבעלות חברת [[אלינטה]] צינור גז תת-ימי, המעביר [[גז טבעי]] ללקוחות תעשייתיים גדולים ליד [[ג'ורג'טאון (טסמניה)|ג'ורג'טאון]] וכן רשת הגז [[פאוורקו]] בטסמניה.
 
קו המתח [[בסלינק]] (Basslink) נכנס לשימוש בשנת 2006. הכבל הוא בעל קיבולת של 630 מגה ואט לאורך המצר ונכון ל-2018 הוא [[כבל חשמל תת-ימי|קו המתח התת-ימי]] הארוך ביותר בעולם. בנוסף, בבעלות חברת [[אלינטה]] צינור גז תת-ימי, המעביר [[גז טבעי]] ללקוחות תעשייתיים גדולים ליד [[ג'ורג'טאון (טסמניה)|ג'ורג'טאון]] וכן רשת הגז [[פאוורקו]] בטסמניה.
 
===תקשורת===
[[כבל תקשורת תת-ימי|קו התקשורת התת-ימי]] הראשון לאורך מצר בס הונח ב-[[1859]]. הקו יצא מ[[קייפ אוטווי]], דרך [[אי המלך]] ו[[אי שלוש הגבעות]], אל אדמת טסמניה ב[[סטנלי (טסמניה)|סטנלי]]. מספר שבועות לאחר הנחתו החל הקו להיכשל, ובשנת [[1861]] פסק לעבוד לחלוטין.
 
טסמניה מחוברת כיום לאוסטרליה באמצעות שני [[סיב אופטי|סיבים אופטיים]] של חברת [[טלסטרה]].