באסו קונטינואו – הבדלי גרסאות

'''באסו קונטינואו''' (מ[[איטלקית]]: '''Basso Continuo''', בתרגום מילולי: "בס מתמשך"){{הערה|בשפות אחרות: [[אנגלית]]: '''Thorough Bass'''; [[צרפתית]]: '''Basse Continue'''; [[גרמנית]]: '''Generalbaß'''; נקרא גם לעיתים '''בס ממוספר''' וב[[אנגלית]] '''figured bass''', אך שם זה אינו מדויק, כיוון שלעיתים קרובות לא נכתבו כלל מספרים.}} או בקיצור הרווח '''קונטינואו''', היא שיטת [[הלחנה]] ופרקטיקת ביצוע אשר ליוותה את [[מוזיקת בארוק|תקופת הבארוק]], ונמשכה הלאה גם ל[[מוזיקה בתקופה הקלאסית|תקופה הקלאסית]]. בהלחנה "יחידת" או "קו" הבאסו קונטינואו כתובה ב[[חמשה]] התחתונה בפרטיטורה, עבור [[כלי הרמוני]] בדרך כלל [[כלי מקלדת]] או [[לאוטה|תֵיאוֹרבּוֹ]]), המנגן "קו" הבס ו[[אקורד|אקורדים]], לעיתים יחד עם כלי בס מלודיים כמו [[צ'לו]], [[ויולה דה גמבה]] או [[בסון]], המכפילים ומקשטים את קו הבס במה שהוא למעשה תפקיד [[אובליגטו]]. כל הכלים השותפים לנגינת הקונטינואו מהווים ה"יחידה", והמלחין על פי שיקול דעתו מציין בקיצור בקו הקונטינואו איזה כלי מנגן כל חלק מקו המנגינה, אולם לרוב הציון חסר, מאחר שהנוהג המקובל היה שלא לציין הקטעים המבוצעים על ידי כלי המקלדת, או אם המלחין לא ראה חשיבות מיוחדת בכלי הקונטינואו והעדיף להעניק חופש הבחירה למבצעים (בהתאם לכלים הזמינים להם) או אם מצא הבחירה כברורה מאליה. לכן כאשר מצוין כלי מסוים כחלק מיחידת הקונטינואו יש לראותו כתוספת לכלי המקלדת ולרוב הקטעים הרלוונטיים בקו המנגינה יצוינו עבור המבצעים, הכל ב[[חמשה]] אחת.