האיחוד הפולני-ליטאי – הבדלי גרסאות

היהודים בפולין-ליטא היוו חלק מהותי מכלל האוכלוסייה וקשרו קשרים חמים עם יתר נתיני הממלכה.{{הערה|יעקב גולדברג, ''החברה היהודית בממלכת פולין-ליטא.'' מגרמנית: צופיה לסמן (ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל 1984), עמ' 9.}} שלא כמו נתינים אחרים בממלכה היחס כלפי יהודים לא היה תלוי בקשרים דיפלומטים. לדוגמה היחסים עם המיעוט הפרוסי היו תלויים במידה רבה ביחס פרוסיה לפולין-ליטא.{{הערה|יעקב גולדברג, ''החברה היהודית בממלכת פולין-ליטא.'' מגרמנית: צופיה לסמן (ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל 1984), עמ' 10.}} מסיבות אלה ובגלל אופי השלטון הלא ריכוזי שהיה נהוג בפולין-ליטא, היחס כלפי היהודים עוצב יותר מכורך הנסיבות מאשר מתוקף צווים או גישה של השלטון כלפי המיעוט יהודי.{{הערה|יעקב גולדברג, ''החברה היהודית בממלכת פולין-ליטא.'' מגרמנית: צופיה לסמן (ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל 1984), עמ' 11.}} מסתמן שכבר במאה ה-18 היו כמיליון יהודים בפולין-ליטא. היהודים היו האוכלוסייה השלישית בגודלה בפולין-ליטא, והתפרסו בכל שטחיה של הממלכה. היהודים עסקו במקצועות שרוב האוכלוסייה לא עסקה בהם, אף שהיו מיעוטים אחרים שמשלח ידם היה כשל היהודים.{{הערה|יעקב גולדברג, ''החברה היהודית בממלכת פולין-ליטא.'' מגרמנית: צופיה לסמן (ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל 1984), עמ' 16.}} היחס ליהודים לא היה חד-חד משמעי מצד כל נתיני הממלכה לאורך כל שנות קיומה. היו תקופות שבהם התאכזרו ליהודים, אך היו גם תקופות שבהם המקומיים אימצו את היהודים לחיקם. דוגמה מובהקת לכך היא חוק שהסדיר מיהו זר בממלכה מ-1629, אשר לא כלל יהודים כזרים בתוך הממלכה.{{הערה|יעקב גולדברג, ''החברה היהודית בממלכת פולין-ליטא.'' מגרמנית: צופיה לסמן (ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל 1984), עמ' 17.}}