ניגוני בעלז – הבדלי גרסאות

=== לפני השואה ===

חסידות בעלז נוסדה בתחילת [[המאה ה-19]] בעיירה [[בלז]] שב[[גליציה המזרחית]] (כיום: [[אוקראינה]]) בידי רבי [[שלום רוקח]], לאחר פטירתו כיהנו בה בנו רבי [[יהושע רוקח]], נכדו רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)|ישכר דב רוקח]] ונינו הרב [[אהרן רוקח]], שנמלט מהעיירה ב[[השואה|שואה]] ועלה ל[[ארץ ישראל]]. החסידות הייתה אחת החסידויות החזקות והמשפיעות בגליציה המזרחית.

 

בשנים שלפני השואה לא הייתה השירה נהוגה בחסידות<ref>ראה בהרחבה בספר "הליכות הצדיקים" בהוצאת מכון "מעייני קודש" בעלזא, הליכות ליל שבת, ערך זמירות שבת.</ref>, ה[[טיש]]<nowiki/>ים היו מיועדים בעיקרם לסעודת האדמו"ר ולאמירת [[דברי תורה]], גם [[זיץ|התאספויות החסידים]]<ref>שכונו בחסידות "קאווע", על שם משקה ה[[קפה]] שהוגש למשתתפים.</ref> כללו בעיקר [[דברי תורה]] בעניין [[עבודת ה']] ו[[סיפורי צדיקים]] ולא שירים. בחגים ובמועדים שמרו בחסידות על מסורת קבועה של כ-35 ניגונים מיוחדים, חלקם ניגונים עתיקים שהתקבלו מבית [[המגיד ממזריטש]], [[ישראל הופשטיין מקוז'ניץ|המגיד מקוזניץ']] ו[[יעקב יצחק הורוביץ|החוזה מלובלין]] ועוד, שהושרו מתוך קפידה מיוחדת. בין היתר בתפילות ה[[ימים נוראים|ימים הנוראים,]] ב[[הקפות]] ב[[שמחת תורה]], שירת [[אשרי תמימי דרך|מזמור קיט]] ב[[תהילים]]<ref>המזמור מכונה "תמניא אפי" ("שמונה פנים" ב[[ארמית]]), על שם פסוקיו המתחילים באותיות ה[[אלפבית עברי|א"ב]] בכפולות של שמונה.</ref> ב[[הדלקת נרות חנוכה]], ועוד. במוצאי [[יום הכיפורים]] וב[[שבועות]] התקיימו 'טישים' מיוחדים<ref>שמכונים בחסידות על שם הניגונים, "המבדיל טיש" ו"ובאו כולם טיש".</ref> בהם היו האדמו"רים שרים ניגון בקול לפני כל הציבור, במוצאי יום הכיפורים ניגון "[[המבדיל בין קודש לחול#למוצאי יום כיפור|המבדיל]]" ובשבועות ניגון "ובאו כולם" מתוך הזמר "[[יום שבתון (שיר)|יום שבתון]]".

 

בשנים האחרונות מעודד האדמו"ר הלחנת ניגונים חדשים רבים, לפעמים אף מצביע האדמו"ר על פסוקים מסוימים או קטעי תפילות ומבקש להלחין עליהם שיר.

 

== מלחינים ==