עמנואל שברייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
Rnaveh (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 25:
ו[[סופר]]ים כגון [[אמיל זולא]], [[אלפונס דודה]], ז'אן מוריאה, ז'אן רישפין, וילייה דה ל'איל-אדם ו[[סטפאן מלארמה]]).{{הערה|1=Myers R. ''Emmanuel Chabrier and his Circle'', p7.}} בנסיעה ל[[מינכן]] עם המלחין [[אנרי דיפארק]] ב-[[1879]], גילה שברייה את יצירת המופת של [[ריכרד וגנר|וגנר]], [[טריסטן ואיזולדה]]. מאורע זה האיר את עיניו לעובדה, שאהבתו האמיתית נתונה להלחנה ובשנת 1880 פרש ממשרד הפנים והתמסר לכתיבת מוזיקה. בה בשנה חיבר את המחזור לפסנתר "קטעים ציוריים" (Pièces pittoresques); ה"אידיליה" מתוך מחזור זה השפיעה מאוד על [[פרנסיס פולנק]].{{הערה|1=Poulenc wrote in his book ''Emmanuel Chabrier'': "Even today I tremble with emotion in thinking of the miracle that was produced: a harmonic universe suddenly opened in front of me, and my music has never forgotten this first loving kiss" (Ivry, 1996).}}
 
שברייה השתקע ב[[פרטיטורה|פרטיטורות]] של וגנר והגיש עזרה רבת-ערך ל[[שארל למורו]] בהכנת ביצועים [[קונצרט]]יים ליצירות רב-האמן ה[[גרמניה|גרמני]] בפריז. הוא נסע ל[[לונדון]] ([[1882]]) ול[[בריסל]] ([[1883]]) לשמוע את [[טבעת הניבלונגיםהניבלונג|מחזור הטבעת]]. עם זאת, עוצמת אישיותו המוזיקלית של שברייה וה"צרפתיות" המהותית של מזגו ורגישותו לא אפשרו לו להתנסות במשהו מעבר לנהלים הטכניים השטחיים יותר של וגנר, והוא לא הגיע לכלל מעורבות בתאוריות ה[[אסתטיקה|אסתטיות]] וה[[פילוסופיה|פילוסופיות]].{{הערה|1=Myers R. ''Emmanuel Chabrier and his Circle.'' J M Dent & Sons, London, 1969.}}
 
ב-1882 יצא שברייה לביקור ב[[ספרד]], שהיניב את יצירתו המפורסמת ביותר, "אספניה" מ-1883, מזיגה של שירים פופולריים ששמע עם פרי דמיונו. לדעת חברו דיפארק, יצירה תזמורתית זו הציגה סגנון אינדיבידואלי, שבא לכאורה משום מקום; מלחינים אחרים בני זמנם גילו יחס פטרוני יותר.{{הערה|1=Delage, R. ''Emmanuel Chabrier.'' Fayard, Paris, 1999.}}