מילה (ניתוח) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התנגדות בדף השיחה. הצעתי שם גרסה חלופית, אבל גם לה הייתה התנגדות. |
עריכה. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת פעמים רבות לפחות מאז 1993. הפעם האחרונה הייתה ב-2017 והצעה זו טרם נדחתה. |
||
שורה 105:
מחקר שבוצע בבית חולים שניידר בישראל ואשר סקר 90 ילדים שפונו לחדר המיון בעקבות מילה בשנים 2009–2014, מצא שמתוכם 12 אחוז נזקקו לתפרים או לניתוח אחר, כשליש לא נזקקו לטיפול, והרוב נזקקו לחבישה בלבד. במשך אותה תקופה נולדו כ-28 אלף תינוקות זכרים בבית החולים{{הערה|http://www.goldjournal.net/article/S0090-4295(17)30304-7/fulltext}}.
בישראל, כל מקרה של פינוי תינוק לבית חולים בעקבות ברית מילה טעון דיווח למשרד הבריאות.{{הערה|מכתב ממשרד הבריאות אל מנהלי בתי החולים הכלליים: [https://www.health.gov.il/hozer/mr43_2005.pdf דווח על מתן טיפול בעקבות סיבוך לאחר ברית מילה]}} השיעור הוא פחות מתינוק אחד מאלף{{הערה|"[http://www.kan.org.il/Item/?itemId=25333 43 תינוקות בשנה מגיעים לבתי חולים בעקבות סיבוכים בברית מילה]", כתבה באתר [[תאגיד השידור הישראלי]]}}. זהו גם שיעור ניתוחי המילה שבעקבותיהם מוגשות תלונות, מוצדקות ושאינן מוצדקות, לוועדה לפיקוח על המוהלים, נגד מוהלים, או למשרד הבריאות, נגד רופאים שמבצעים ניתוחי מילה{{הערה|מערכת דוקטורס אונלי, "[https://doctorsonly.co.il/2018/07/144689/ יו"ר הוועדה לפיקוח על מוהלים ברבנות: "יש יותר תלונות על מוהלים-רופאים"]", פורסם באתר doctorsonly בשני ליולי 2018}}.
במחקר על 19,478 זכרים שנולדו בישראל בשנת [[2001]] והונח שכמעט כולם נימולו, נמצא שאצל 66 (0.34%) אבחן [[אורולוג]] ילדים סיבוך שלאחר הברית. מתוכם, שישית נימולו בידי רופא, והיתר בידי מוהל. הסיבוכים כללו מקרה אחד חמור: קטיעה חלקית של העטרה בצידה, בידי מוהל. בשני מקרים אחרים התפתח זיהום, 16 ולדות (0.08%) סבלו מדימום יתר (ללא צורך בעירוי), ומחציתם אף נזקקו לתפרים. יתר הסיבוכים היו מאוחרים: 38 מקרים של עורלה עודפת המכסה את רוב העטרה (0.2%), 5 מקרים של [[תסביב הפין]] (0.03%), וארבעה של חוסר עור, [[פימוזיס]] ו[[ציסטה|ציסטות]] כלואות. כל הסיבוכים המאוחרים תוקנו בהצלחה בניתוח בהרדמה כללית. החוקרים מציינים שייתכנו סיבוכים מאוחרים שבטעות אינם מיוחסים למילה, ובפרט [[עקמת הפין]] ו[[היצרות פתח השופכה]]. החוקרים הסיקו שסיבוכי מילה הם נדירים, קלים, וניתנים לתיקון ברוב המכריע של המקרים, ושנראה שאין הבדל משמעותי בסוג הסיבוכים בין מילה רפואית לדתית{{הערה|שם=LTR-BC}}.
שורה 180:
ביוני [[2012]] פסק בית המשפט המחוזי ב[[קלן]], [[גרמניה]] שמילה לא רפואית לילדים היא "התערבות חמורה ובלתי הפיכה בשלמות הגוף האנושי". פסק הדין ניתן בעקבות הבהלת ילד בן 4 לבית חולים עקב דימום, יומיים לאחר שנימול בידי רופא מוסלמי. בעקבות פסק הדין נחקק חוק המאפשר את המילה{{הערה|{{וואלה!|טל שלו|קץ לאי הוודאות: גרמניה עיגנה בחוק את ברית המילה|2596237}}}}.
נכון להיום, לא קיים במדינות העולם איסור חוקי על מילת זכרים. אולם במדינות רבות בעולם וגם בישראל פועלים ארגונים שמטרתם להוציא מילה של קטינים אל מחוץ לחוק. ב[[דנמרק]] התקיים דיון ציבורי ופרלמנטרי בנושא{{הערה|[http://www.kolhazman.co.il/13604 דנמרק: דיון בפרלמנט הדני בנוגע לאיסור ברית מילה], באתר "כל הזמן", 3 בנובמבר 2014}} וב[[איסלנד]]
בישראל הנושא הגיע לדיון משפטי בסכסוך [[משמורת]] שנכרך בתביעת [[גירושין]], שבו האב דרש למול את הבן המשותף שאך נולד, בעוד האם, בעלת המשמורת, התנגדה. הסכסוך החל ב[[בית הדין הרבני]] האזורי שפסק שהשארת הילד ערל תפגע בו בעתיד, ושהאם דורשת זאת כמנוף לדרישתה שבעלה יחזור לשלום בית. האם ערערה לבית הדין הרבני הגדול, אך ערעורה נדחה ובית הדין אף פסק קנס על כל יום נוסף שהאם תעכב את המילה{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4467159,00.html האם שמסרבת למול את בנה: "כופים על בני הליך כירורגי"], אביאל מגנזי, [[ynet]]}}. האם עתרה ל[[בג"ץ]], שפסק ברוב דעות שהחלטות בתי הדין הרבניים בטלות, מאחר שהם אינם מוסמכים לדון במילת הילד, שכן היא אינה כרוכה בתביעת הגירושין, ולפיכך הנושא בסמכות [[בית משפט לענייני משפחה]] בלבד{{הערה|"[https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%A2-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90-%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94#.WqmqRugjSUk פסק דין בבג"ץ 8533-13] בעניין סמכותו של בית הדין הרבני להכריע במחלוקת בין הורית בנושא עריכת ברית מילה", ניתן ביום 29/06/2014, באתר psakdin}}.
| |||