ויקיפדיה

פילוסופיה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏"טעות באובייקט" והאנליזה הלשונית: כנראה זאת הכוונה ב"זרם האנליזה הלשונית"
החלפת הדף בתוכן "* I LIKE DEM BOOBIZ"
תגיות: החלפה ריקון עריכה חזותית
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=תחום ידע|אחר=כתב עת ישראלי בשם זה|ראו=[[Philosophia]]}}
{{פורטל|'''לשער לנושאים, אישים ומאמרים בפילוסופיה, ראו [[פורטל:פילוסופיה|פורטל הפילוסופיה]]'''}}
{{היסטוריה של הפילוסופיה}}
'''פִילוֹסוֹפְיָה''' (מ[[יוונית]]: '''φιλοσοφία''', "אהבת חכמה") היא [[חקר]] [[מושג יסודי|מושגי יסוד]] ב[[הכרה]] האנושית כמו [[קיום]], [[מציאות]], [[נפש]], [[הכרה]], [[היגיון]], [[מוסר]], [[סיבתיות]], [[ידע]] ו[[שפה]]. גישתה של הפילוסופיה לשאלות אלה היא גישה [[ביקורת (כללי)|ביקורתית]], שיטתית ומסתמכת על בניית [[לוגיקה|טיעונים רציונליים]]. [[קובץ:Septem-artes-liberales_Herrad-von-Landsberg_Hortus-deliciarum_1180.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפילוסופיה ו[[שבע האמנויות החופשיות|שבעת מקצועות הלימודים הכלליים]], ב[[איור]] ל[[כתב יד (העתק)|כתב היד]] "גן התענוגות" מאת הראד פון לנדסברג]]
 
== ענפי הפילוסופיה ==
ב[[אקדמיה]], הפילוסופיה מחולקת לענפים העיקריים הבאים:
* [[לוגיקה|תורת ההגיון]] (לוגיקה) - עוסקת בהבחנה בין הסקה נכונה ולא נכונה.
* [[מטאפיזיקה]] או [[אונטולוגיה]] (תורת ההוויה, תורת היש) - עוסקת בסיפוק תיאור כולל למאפיינים הכלליים ביותר של ה[[מציאות]] כמכלול ובשאלה איך לספק תיאור כזה.
* [[תורת ההכרה]] (אפיסטמולוגיה) - חוקרת את אפשרות הקיום, המקורות, המהות והיקפו של מאגר הידע האנושי.
* [[תורת המידות]] (אתיקה) - או הפילוסופיה של המוסר - עוסקת במהות ה[[מוסר |מוסריות]] ובביצוע הערכות מוסריות. מהו טוב ורע?
* [[מטאפילוסופיה]] - עוסקת במהות הפילוסופיה עצמה, ב[[טלאולוגיה|תכליתה]] ומטרותיה של הפילוסופיה ובשיטות בהן משתמשת הפילוסופיה.
 
שני ענפים חשובים נוספים שלגביהם אין הסכמה אם יש לכלול אותם בין הענפים הראשיים הם:
* [[אסתטיקה]] - תורה העוסקת ב[[אמנות]] ובמושג ה[[יופי]]. בפילוסופיה ישנו עיסוק רב ביופיו של ה[[טבע]] בנקודות בהן הוא מגיע ל[[שלמות]] המעוררת רוממות רוח ו[[פליאה]] באדם, ובאמנות כאשר היא מנסה להתקרב אל אותן נקודות. ישנם פילוסופים המעדיפים לסווג את תחומי העיסוק של האסתטיקה כחלק מהאפיסטמולוגיה ומהאתיקה.
* [[פוליטיקה]] או [[מחשבה מדינית]] - תורה העוסקת באתיקה של קבוצות, באומנות הממשל ובצדקת קיומן של מדינות. בתקופות מסוימות ההתדיינות הפילוסופית בפוליטיקה היוותה חלק מרכזי בעולמם של הפילוסופים של אותה תקופה.
 
ענפים נוספים בפילוסופיה הם ה[[פילוסופיה של המדע]], [[פילוסופיה של הלשון]], [[תאולוגיה]], [[פילוסופיה של המתמטיקה]], [[פילוסופיה של הנפש]], [[פילוסופיה של החינוך]] ו[[פילוסופיה של ההיסטוריה]].
 
==מאפייני הפילוסופיה והגדרותיה==
לא קיימת הסכמה מוחלטת בדבר הגדרתו של המושג "פילוסופיה". אף לא ברור לכול מהו חלק העולם שבו היא מתבוננת.{{ש}}
 
להלן כמה הגדרות מקובלות:
 
===הבהרת מושגים===
ההגדרה המקובלת ביותר היא שהפילוסופיה מבהירה מושגים. המדען משתמש במושגים ואילו הפילוסוף מבהיר אותם. בני אדם מחפשים צדק, ואילו הפילוסוף שואל "מהו צדק". פיטר סטרוסון מגדיר זאת כ"מיפוי עולם המושגים" (אנליזה ומטפיזיקה).
 
===חקר גבולות הדעת===
[[קאנט]] הגדיר את תפקיד הפילוסופיה כ'חקר גבולות התבונה'. [[וילארד קוויין]] טען ש'הפילוסופיה מחפשת את קווי המתאר של העולם'. [[ג.א. מור|ג'ורג' מור]] הגדיר את תפקיד הפילוסופיה כ"תיאור כללי של כל היקום" ('''כמה בעיות מרכזיות בפילוסופיה''').
 
==="טעות באובייקט" והאנליזה הלשונית===
[[סרן קירקגור]] טען שהפילוסוף מאמין שהוא חוקר את העולם בעודו חוקר באמת את המושגים. [[מטפורה]] שבה השתמש היא אדם שרואה שלט "כאן מתקנים נעליים", וכשהוא נכנס לחנות הוא מגלה שהשלט הוא זה שעומד למכירה.
ב[[פילוסופיה אנליטית]], המשיכו את רעיונותיו של [[ויטגנשטיין]], והוסיפו את הטענה שלא זו בלבד שהמושא האמיתי הוא המושגים, אלא שבבעיות פילוסופיות יש טעויות במושגים. תפקיד הפילוסוף אינו רק לחקור את המושגים שבהם משתמשת הבעיה, אלא גם לתקן אותם.
 
===עיסוק בו זמני במושג ובמושא===
[[ג'ורג' קולינגווד]], בספרו '''הרעיון של ההיסטוריה''' טען שחקירה פילוסופית מתאפיינת בכך שהיא חוקרת את המושא של המושג ואת המושג בו זמנית. "הפילוסופיה דנה באובייקט, באותה מידה שבה היא דנה בחשיבה". למשל, הפסיכולוג שואל כיצד אנשים מנהלים את מושג ה-'אמת'; הפילוסוף שואל באותו זמן גם מהי האמת עצמה, כלומר הוא מעמיד את עצמו באותה עת גם בתפקיד בעל המושג.
 
בין תכונותיה המוכרות של הפילוסופיה ניתן למנות את הרפלקטיביות (כלומר התבוננות עצמית), אי האמפיריות (כלומר, העובדה שאין להכריע בעיה פילוסופית על ידי התבוננות במציאות), עיסוקה בנושאים כלליים והעובדה שבעיותיה המרכזיות אינן זוכות לפתרון מוסכם מזה אלפי שנים.{{ש}}
 
==תולדות הפילוסופיה==
ניתן להעריך שתמיד אנשים שאלו את עצמם שאלות על העולם שהם חיים בו. היו פילוסופים גדולים שאיננו יודעים עליהם דבר, מפני שהרעיונות שלהם מעולם לא תועדו. לכל [[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] היו פילוסופים משלה, ורעיונותיו של כל פילוסוף משקפים את ה[[תרבות]] בה הוא חי. מן התזות האלה התפתחו מסורות שונות של פילוסופיה, כגון: [[פילוסופיה מזרחית |הפילוסופיה המזרחית]], [[פילוסופיה מערבית |הפילוסופיה המערבית]] או הפילוסופיה האפריקנית.
 
תחילתה של הפילוסופיה המערבית באירופה לפני למעלה מ-2,500 שנה. ראשוני הפילוסופים הגדולים של המערב חיו באזורים הנמצאים היום בתחומי [[יוון]], [[איטליה]] ו[[טורקיה]]. בזמנים ההם היה סחר ימי נרחב בין הארצות השוכנות לחופי הים התיכון וקשרי המסחר הובילו גם לחילופי רעיונות. ההוגים הראשונים הושפעו מרעיונות [[בבל |בבליים]] ו[[מצרים העתיקה |מצריים]], כך אפשר למצוא את שורשי הפילוסופיה המערבית במזרח התיכון ובצפון באפריקה.
במקביל להתפתחות הפילוסופיה במערב התפתחה הפילוסופיה במזרח בעיקר בהודו ובסין. בהודו צמחו האסכולות מיממסה, [[ודאנטה]], סאניקהיה, [[יוגה]], ויששיקה, ניאייה ובודהיזם, ובסין הפילוסופיה החלה להתפתח במאה ה-4 לפני הספירה על ידי [[קונפוציוס]]. ל[[פילוסופיה סינית|פילוסופיה הסינית]] יש היסטוריה של אלפי שנים. את מקורותיה אפשר למצוא ב"יי ג'ינג" ("ספר השינויים"), ספר הדרכה לגילוי עתידות, שכבר קיימים בו כמה מהמושגים הבסיסיים ביותר של הפילוסופיה הסינית. בנוסף לקונפוציאניזם התפחו גם ה[[טאואיזם|דאואיזם]], המוהיזם, הלגליזם, והצ'ן בודהיזם שהתגלגל להכדי ה[[זן בודהיזם|זן]].
 
===סוקרטס, אבי הפילוסופיה המערבית===
[[סוקרטס]] לא היה הפילוסוף הראשון במערב. סוקרטס לא כתב שום ספר ורוב מה שידוע עליו מצוי בכתביו של תלמידו [[אפלטון]]. מותו של סוקרטס למען עקרונותיו היה מופת לכל הפילוסופים אחריו שהעזו לקרוא תיגר על המצב הקיים. סוקרטס היה שונה מההוגים היוונים שקדמו לו, שנקראים "[[פילוסופיה קדם סוקרטית|פרה-סוקרטים]]", כלומר: "לפני סוקרטס". סוקרטס הרחיב את הדיון גם לשאלות מתחום המוסר שקודמיו לא הרבו לעסוק בהן, כגון "מהו טוב?", שאותן ראה כחלק בלתי נפרד משאלות על טבע המציאות. סוקרטס רצה למצוא הגדרות כוללות למושגים כגון [[טוב]], [[צדק חברתי|צדק]] ו[[חוכמה]]. הוא חשב שכל אחד מן המושגים ה[[הפשטה (פילוסופיה)|מופשטים]] האלה מציין איזושהי מהות המתארת דברים בעולם. הוא ידע שאם אנשים יכולים לתאר, למשל, מעשה של אומץ, הם ודאי יוכלו לזהות את מהות האומץ שנמצאת במעשה הזה. שאיפתו הייתה לבודד את המהות הזאת, להגדיר אותה בדייקנות וכך להתקרב אל ידיעת ה[[אמת (פילוסופיה)|אמת]]. הוא נהג לחקור את אמונותיהם של האנשים בדרך של שאילת שאלות והטלת ספק. השאלות נועדו לחשוף את חוסר העקביות ברעיונות שאנשים מאמינים בהם ולעזור להם לפתח רעיונות מדויקים ובהירים יותר.
 
==הבדלים בין הפילוסופיה המערבית למזרחית==
החל מ[[המאה ה-16]] וה-17 החלה הפילוסופיה המערבית להתנתק במובהק משורשיה היווניים, תוך דחיית טיעונים שנשענו על [[מטאפיזיקה]] ו[[דת]]. פילוסופים [[רציונליזם|רציונליסטים]] כגון [[רנה דקארט]], [[ברוך שפינוזה]] ו[[גוטפריד לייבניץ]] הטיפו ללימוד [[אפריורי]] על טיבו של העולם, כלומר באמצעות ההגיון ותוך שימוש בשכל הישר ולא דרך הסתמכות על החושים. כמו כן הושפעה המחשבה המערבית מגילויים חדשים בתחומי [[מדעי הטבע]] וה[[מתמטיקה]].
 
===טענות כנגד התווית "פילוסופיה מזרחית"===
יש שטוענים{{מקור}} כי ההבחנה בין פילוסופיה מזרחית למערבית היא שרירותית וגאוגרפית בלבד, וכי הבחנה מלאכותית זו אינה לוקחת בחשבון את ההשפעה ההדדית הרבה בין ההגות המזרחית והמערבית, ושהיא מטעה יותר מאשר מועילה. יתר על כן, נטען{{מקור}} כי המושג "פילוסופיה מזרחית" מביא להבנה שיש קרבה רבה בין אסכולות פילוסופיות מזרחיות, ומטשטש את ההבדלים ביניהן.
 
טענה אחת כזו היא היסטורית – המקור הראשון שלנו ל"פילוסופיה מערבית" הוא באסיה הקטנה. לא ברור מה מקורותיה של פילוסופיה זו – האם היא מהודו, או אולי הפילוסופיה ההודית מקורותיה בפלישה אינדו-אריאנית. אך יש אפשרות סבירה שהמזרח התיכון היה אזור לתחלופה והשפעה הדדית של פילוסופיות דתיות קדומות.
 
המבנה המרכזי שמשותף לפילוסופיה המערבית הקלאסית (ואינו קיים בהגות המזרח-אסייתית לפני ה"פלישה" הבודהיסטית) הוא הדיכוטומיות בין היגיון ורגש, מציאות והופעה, האחד והרבים, שינוי וקביעות. ההגות המערבית וההודית, עם דואליזם גוף-נפש חזק, נוטות שתיהן לאידיאליזם סובייקטיבי או לדואליזם. משותפים להם גם הבסיס של ה"פסיכולוגיה העממית" המערבית – הכוללת אמת ושקר חדים, תחביר של נושא ונשוא (ומטפיזיקת אובייקט-סובייקט מקבילה), ומסקנות והיקשים. מושגים אלה נמצאים בבסיסה של התפתחות הלוגיקה בהודו וביוון (בניגוד לסין הקדם-בודהיסטית). קווי דמיון נוספים אפשר למצוא במאפיינים מבניים של מושגי יסוד כמו זמן, מרחב, וסיבתיות – כולם מושגים שקשה לבודד במרחב המושגים הסיני.
 
סיבה בסיסית אחת להבחנה היא שלשתי המסורות המזרחיות (הסיניות וההודיות) מתייחסים הרבה פחות בלימודים המערביים של ה"היסטוריה של הפילוסופיה". לרוב, שתיהן נדחות לחוגים נפרדים באוניברסיטאות, או לפעילות "ניו-אייג'" שאינה אקדמית כלל.
 
=== התפיסה של אל ו/או אלים ===
בשל ההשפעה של ה[[מונותיאיזם]] ובמיוחד הדתות האברהמיות, הפילוסופיות המערביות, ניצבו בפני השאלה של טבעו של האל והיחס בינו לבין היקום. דבר זה יצר דיכוטומיה בפילוסופיות המערביות בין הפילוסופיות החילוניות והדתיות, ביחס לדוגמות מסוימות על האל והיקום.
 
הפילוסופיות המזרחיות התעניינו פחות בשאלות של טבעו של האל היחיד כבורא והשליט היחיד של היקום. ההבחנה בין החילוני והדתי היא לפיכך הרבה פחות חדה, ובאותה האסכולה עשויים להיות מרכיבים דתיים ופילוסופיים זה לצד זה. כך, יש שמקבלים את הטענות המטפיזיות של הבודהיזם ללא שהם משתתפים בפולחן במקדש. יש שעובדים את האלים הטאואיסטיים ללא הבנה של היסודות הפילוסופיים של השיטה, ואחרים מאמצים את הפילוסופיה הטאואיסטית ואינם מתייחסים להיבטים הדתיים.
 
דבר זה מנוגד לחלוטין למערב, שם לרוב הייתה אכיפה של מערכת אמונות פילוסופיות/דתיות אחת מאוחדת או שלילה חדה ומוחלטת של הדת בכלל על ידי הפילוסופיה (לדוגמה, [[ניטשה]], [[קרל מרקס|מרקס]], [[וולטר]], וכו'). ההבחנה בין דת ופילוסופיה אינה כה חשובה במזרח.
 
=== היחס בין האל לעולם ===
קו מבדיל נוסף בין הפילוסופיה המזרחית למערבית הוא האמונה לגבי היחס בין האל או האלים והעולם. הפילוסופיות המערביות או שטוענות כי האל אינו קיים, או שטוענות כי האל נפרד ונבדל מהעולם. תפישה זו מקורה בהשפעה של הדתות האברהמיות, אשר מלמדות כי היקום נוצר בידי אל כל-יכול שהיה קיים לפני ובנפרד מהיקום, וכי הברואים שלו – אנחנו – אינם יכולים להבין את טבעו האמיתי.
 
לרוב המסורות המזרחיות עוסקות פחות בקיום או באי הקיום של האלים. אם כי ברבות מהמסורות ישנן ישויות על טבעיות רבות עוצמה, אשר בדרך כלל אינן נתפשות כנפרדות מהיקום, אלא כחלק ממנו. לפיכך, רוב הדתות המזרחיות מלמדות כי פעולות אנושיות רגילות עשויות להשפיע על העולם העל-טבעי.
 
=== תפקידו ומקומו של היחיד ===
נטען כי ברוב הפילוסופיות המערביות, אפשר לומר דבר דומה לגבי היחיד: במערב, מקובל כי היחיד הוא משהו נפרד מהיקום, והפילוסופיות המערביות מנסות לתאר ולהגדיר את היקום מנקודת מבט אובייקטיבית ונבדלת. הפילוסופיות המזרחיות, לעומת זאת, לרוב מחזיקות בדעה כי אנשים הם חלק בלתי נפרד מהיקום, וכי ניסיונות לדון ביקום מנקודת מבט אובייקטיבית, כאילו האינדיבידואל הדובר הוא משהו נפרד ונבדל מהשלם, מגוחכים.
 
=== סינתזות של פילוסופיות מזרחיות ומערביות ===
נעשו ניסיונות מודרניים רבים להרכיב ולחבר בין המסורות המזרחיות והמערביות.
 
הפילוסוף הגרמני [[הגל]] התעניין מאוד בטאואיזם. יש שמפרשים את המערכת הדיאלקטית שלו כפורמליזציה של עקרונות טאואיסטיים.
 
מתנגדו של הגל, [[ארתור שופנהאואר]], פיתח פילוסופיה שהיא למעשה סינתזה של ה[[בודהיזם]] וההינדואיזם עם המחשבה המערבית. הוא ניבא כי ל[[אופנישדות]] (אחד מחשובי כתבי הקודש ההינדיים) תהיה השפעה גדולה בהרבה על המערב מאשר בעבר. אולם, שופנהאואר עבד עם תרגומים גרועים ביותר, וייתכן כי הוא לא הבין נכונה את הפילוסופיות המזרחיות שעניינו אותו.
 
נסיונות מהתקופה האחרונה לחבר בין הפילוסופיה המערבית והמזרחית כוללים את אסכולת קיוטו הפילוסופית, שמרכיבים בין הפנומנולוגיה של הוסרל לבין ההבנות של הזן בודהיזם. הרבה מכתביו של קן וילבר גם כן מתמקדים בהרכבה וחיבור של אמיתות מזרחיות ומערביות במערכת קוהרנטית אחת.
 
==אסכולות==
{{הפניה לערך מורחב|אסכולות בפילוסופיה}}
אסכולה פילוסופית היא קבוצה של פילוסופים או שיטות פילוסופיות בעלי רעיונות דומים או ששואבים את הרעיונות שלהם או את מערכת ההצדקות מאותם המקורות. בדרך כלל חברי האסכולה פועלים גם בזמן ובמקום דומה, ומתקיימים ביניהם קשרים מסוגים שונים - תלמידים של אותו המורה, חליפת מכתבים, פרשנים של אותו הפילוסוף ועוד. המונח "אסכולה" אינו מוגדר היטב ולעיתים קשה להחליט איזו קבוצה של פילוסופים ושיטות פילוסופיות יכולה להיקרא אסכולה. מונחים דומים הם "זרם פילוסופי" ו"תנועה פילוסופית". במהלך ה[[היסטוריה של הפילוסופיה]] קמו מספר זרמים, תנועות, תפיסות, שיטות ואסכולות פילוסופיות, לרשימה ראו [[אסכולות בפילוסופיה]].
 
== פילוסופיה ומדע ==
 
במשך שנים רבות התבססה הפילוסופיה, בניגוד ל[[מדע]], על ניתוח תאורטי באופן כמעט בלעדי. עם זאת, היו השפעות גומלין רבות בין המדע לבין הפילוסופיה. כך, למשל, [[תורת האבולוציה]], תורות מתחום ה[[פיזיקה מודרנית|פיזיקה המודרנית]] (כגון [[תורת הקוואנטים]] ו[[תורת היחסות]]) וכן התפתחויות ב[[מתמטיקה]] וב[[לוגיקה]] (כגון [[משפטי אי-השלמות של גדל]]) עוררו דיונים פילוסופיים רבים. גם דיונים שבראשיתם היו פילוסופיים טהורים הפרו, ברבות השנים, תורות מדעיות (למשל, ההבדל בתפיסותיהם של [[גוטפריד וילהלם לייבניץ|לייבניץ]], [[אייזק ניוטון|ניוטון]] ו[[עמנואל קאנט|קאנט]] לגבי היחסיות או המוחלטות של ה[[מרחב (פיזיקה)|מרחב]] וה[[זמן]], הפרו את עבודתו של [[אלברט איינשטיין|איינשטיין]] על [[תורת היחסות]]).
 
[[פילוסופיה ניסויית|הפילוסופיה הניסויית]] היא ענף חדש של פילוסופיה, שהחל להיות נפוץ בעיקר מתחילת [[המאה ה-21]], ובו מסיקים מסקנות פילוסופיות בעקבות ממצאים כמותיים.
 
==ראו גם==
{{הפניה לספר ויקיפדיה|פילוסופיה}}
*[[פילוסופיה - מונחים]]
*[[פילוסופיה סינית]]
*[[פילוסופיה הודית]]
*[[פילוסוף]]
{{-}}
 
==לקריאה נוספת==
* [[האנציקלופדיה לפילוסופיה מערבית]], בעריכת ג'. או. יורמסון; עורך המהדורה העברית: ב. ע. שרפשטיין, תל אביב: ש. פרידמן, 1967.]
* [[בן-עמי שרפשטיין]], פילוסופיה במזרח ופילוסופיה במערב, תל אביב: יחדיו, תשל"ח-1978.
* [[בן-עמי שרפשטיין]], תולדות הפילוסופיה: מהרנסאנס ועד קאנט, תל אביב: משרד הביטחון, [[אוניברסיטה משודרת]], תשל"ח-1978.
* [[בן-עמי שרפשטיין]], הפילוסופים כבני אדם: חיי הפילוסופים וטיב מחשבתם, תל אביב: זמורה ביתן, תשמ"ד-1984.
* [[ז'יל דלז]] ו[[פליקס גואטרי]], '''מהי פילוסופיה?''', תרגם מצרפתית אבנר להב, [[רסלינג]], 2008.
* [[יעקב קלצקין]], '''אוצר המונחים הפילוספיים''', א-ד, ברלין: הוצאת אשכול, תרפ"ח.
* שי פרי, '''לקסיקון פילוסופי''', סדרת סגול: הוצאת ליאור שרף - הפצות
* נייג'ל וורברטון, '''היסטוריה של הפילוסופיה לצעירים מכל הגילים''', תרגמה מאנגלית: דבי איילון, הוצאת [[ספרי עליית הגג]] ו[[ידיעות ספרים]], 2015.
* רועי ברנד, '''לאהוב לדעת - חיי הפילוסופיה מסוקרטס עד דרידה''', [[רסלינג]], 2016.
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=פילוסופיה|ויקיציטוט 2=קטגוריה:ספרי פילוסופים|ויקימילון=פילוסופי|ויקימילון 2=פילוסופיה}}
=== עברית ===
* אוניברסיטת תל אביב, [http://www.tau.ac.il/humanities/philos/links.htm אתרי פילוסופיה באינטרנט]
* [[האוניברסיטה הפתוחה]], [http://telem.openu.ac.il/philosophy/ אתר פילוסופיה של האוניברסיטה]
* [http://academic.haifa.ac.il/Programs/Programs.asp?AcademicGroupID=34&BroadcastSeriesID=-1&ProgramTitle=&Par_12=&Par_8=&Par_3=&Par_2= מבחר סרטונים בנושא], באתר הערוץ האקדמי
* [http://www.newacropolis.org.il/ אתר אקרופוליס החדשה] - בית ספר לפילוסופיה בדרך הקלאסית
* [http://www.esefer.net/philo.html ספרי פילוסופיה להורדה חינם]
* [http://www.lifshiz.macam.ac.il/links/philosopia/Pklali.htm קישורים לאתרים בעברית העוסקים בפילוסופיה], [[מכללת ליפשיץ]]
* [http://lib.cet.ac.il/pages/sub.asp?item=58&page=1 רשימת ערכים בעברית בפילוסופיה], הספרייה הווירטואלית של מטח
* [https://www.youtube.com/channel/UC7PxVye3eYko_vOtFlFNefg חומר החיים] - ערוץ [[יוטיוב]] בעברית שמוקדש לסרטוני מבוא בפילוסופיה.
* {{קטעים בהיסטוריה|פרק 200: פודקאסט חדש!! – 'לא סופי' – פילוסופיה יומיומית|2017/07/05|פרק-200-פודקאסט-חדש-לא-סופי-פילוסופיה-יו}}
 
=== אנגלית ===
* [http://classics.mit.edu ארכיון הכתבים הקלסיים]
* [http://www.iep.utm.edu/ "אנציקלופדית הפילוסופיה של האינטרנט"], באתר [[אוניברסיטת טנסי]]
* [http://plato.stanford.edu האנציקלופידה לפילוסופיה של אוניברסיטת סטנפורד]
* [http://www.webcitation.org/query?id=1256548497911478&url=www.geocities.com/philolinks/philolinks.html מאגר קישורים בנושא]
* [http://www.earlham.edu/~peters/gpi המדריך לפילוסופיה באינטרנט]
* [http://www.galilean-library.org/philosophy.html מבוא לפילוסופיה], הספרייה הגלילאית
* [http://www.marxists.org/ ארכיון האינטרנט המרקסיסטי], עם מגוון רחב של כתבים
 
{{פילוסופיה}}
 
[[קטגוריה:פילוסופיה|*]]
I LIKE DEM BOOBIZ
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פילוסופיה"