|
|
|
==היחס לספר בקהילה היהודית==
בגלל אופיו עורר הספר מחלוקת בקהילה היהודית, ורבי [[יוסף קארו]] אסר בספרו "[[שולחן ערוך]]" לקרוא בו:
{{ציטוט|תוכן=ספרי מלחמות (ודברי הימים של מלכי אומות העולם) וכן מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק, כגון ספר עמנואל, ואיןוכן צריךספרי לומר דברי חשקמלחמות, אסור לקרותןלקרות בהם בשבת; ואפילוואף לעייןבחול בהםאסור בלאמשום קריאהמושב גזירהלצים משום(תהילים שטריא, הדיוטותא), ואף בחול אסורועובר משום מושבאל לציםתפנו אףאל אםהאלילים כתובים(ויקרא בלשוןיט, הקודשד) ובדברילא חשקתפנו ישאל עודמדעתכם; איסורובדברי אפילוחשק, כתוביםאיכא בלשוןתו הקודשמשום שמגרהמגרה יצר הרע בעצמו; ומי שחיברן ומי שהעתיקן, ואין צריךוא"צ לומר המדפיסן, הם בכללמחטיאים מחטיאיאת הרבים.
|מקור=[[שולחן ערוך]] אורח חיים [http://www.israel613.com/books/KOL_SULCAHN_ORECH_CAHIM_.PDF#page=579 סימן שז, סעיף טז]|אנגלית=}}
==השפעה מאוחרת של "מחברות עמנואל"==
|
