|
ספר נחמיה נכתב ככלל על ידי נחמיה עצמו, ורוב הספר מסופר בגוף ראשון. עם זאת, יש מקומות בהם נחמיה מוזכר בגוף שלישי,{{הערה|1={{תנ"ך|נחמיה|יב|כו}}; {{תנ"ך|נחמיה|יב|מז|ללא=ספר}}}} מה שמעלה את האפשרות שנחמיה לא כתב חלקים אלו, והם הוכנסו לספר מאוחר יותר, ייתכן שעל ידי [[אנשי כנסת הגדולה]]. לאפשרות זו של עריכה מאוחרת לספר, ניתן למצוא חיזוק בעובדה שהוזכרו בספר שמות אנשים כמי שחיו בימי [[דריווש השני]].{{הערה|1={{תנ"ך|נחמיה|יב|יא|יב}}; {{תנ"ך|נחמיה|יב|כב|ללא=ספר}}}} מה שאומר שיש לתארך את עריכת הספר לכל המוקדם, לתחילת [[המאה ה-4 לפנה"ס]].
== תאור חומות ירושלים בספר נחמיה ==
[[קובץ:בוני חומות ירושלים בהנהגת נחמיה.png|ממוזער|400px| תאור אתרי החומות בנְחֶמְיָה ג{{הערה|המפה מובאת מתוך [http://alamapa.com/chapter/%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%94-%D7%92/ מיפוי ספר נחמיה פרק ג], באתר [http://alamapa.com/ עַלַמַּפָּה]}}]]
ספר נחמיה כולל שלושה תאורים מפורטים של האתרים בחומות ירושלים של ימיו (כולל שערים, מגדלים, ואתרים נוספים): פרק ב{{הערה|1={{תנ"ך|נחמיה|ב}}}} מתאר סיור לילי של נחמיה באזור הדרומי של החומות, פרק ג{{הערה|1={{תנ"ך|נחמיה|ג}}}} כולל תאור מפורט של כל חלקי החומה הנבנית, ופרק י"ב{{הערה|1={{תנ"ך|נחמיה|יב}}}} כולל תיאור של שתי תהלוכות חגיגיות על החומות לציון סיום בניית החומה. מהלך החומות מוסכם בדרך כלל על החוקרים, אך רק שרידים של מספר שערים התגלו, ויש עדיין חילוקי דיעות לגבי מיקום השערים ששמם נמסר בספר. למעשה, תיאורי מהלך החומות בספר נחמיה הם מהמקורות העיקריים להשערת המיקום היחסי של השערים והמגדלים, וזאת מכיוון שהתיאורים עוקבים באופן רצוף אחר אתרי החומה (בסיבוב כנגד השעון בפרק ג ומדרום לצפון בפרק י"ב).
* שַׁעַר הַצֹּאן בצפון [[הר הבית]] שימש כנראה להבאת בעלי חיים לקורבן במקדש, ולכן אולי [[אלישיב בן יהויקים|אֶלְיָשִׁיב]] הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא שקיבל את האחריות על בניית החומה באזור זה.
* שַׁעַר הַדָּגִים מזוהה לרוב עם שַׁעַר אֶפְרַיִם המוזכר במְלָכִים-ב{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים ב|יד|יג}}}}, וב{{הערה|1={{תנ"ך|צפניה|א|י}}}}. הדרך שיצאה מהשער הובילה כנראה לנחלת [[שבט אפרים|אֶפְרַיִם]] והתפצלה גם מערבה לכוון יפו משם אולי הובאו הדגים לשוקי העיר.
* שַׁעַר הַגַּיא הוביל מערבה מעיר דוד לכוון ה[[הגיא המרכזי|"גיא"]] העובר מאזור [[שער שכם]] של היום ודרך [[רחוב הגיא (העיר העתיקה)|רחוב הגיא בעיר העתיקה]] (אזורים שהיו מחוץ לחומות בימי נחמיה) ויורד ממערב ל[[עיר דוד]] עד ל[[נחל קדרון]]. בשנת 1927 גילה ז וו . קראופוט בחפירות מטעם [[הקרן לחקר ארץ ישראל]] הבריטית שרידי שער מ[[תקופת בית ראשון]] עם שרידי מגדלים משני צדדיו (בערך בנקודה 4 במפה). שער זה מזוהה על ידי רבים{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/betmikra/betmikra019df קדמוניות ירושלים, יוסף ברסלבי], באתר [http://www.daat.ac.il/ דעת]}}{{הערה|נתן שור, ''תולדות ירושלים'', הוצאת דביר, 1987, כרך א, שער ב}} כשער הגיא.
* [[שער האשפות|שַׁעַר הָאַשְׁפֹּת]] שימש כמקום לשפיכת האשפה של העיר (מטה למדרון בכוון [[גיא בן הינום]] הטמא). ממיקומו היחסי בתיאור חלקי החומה בנחמיה ג נראה שהשער אמור להמצא בדרום עיר דוד.
* שַׁעַר הָעַיִן היה סמוך ל[[בריכת השילוח|בְּרֵכַת הַשֶּׁלַח]] שבתוך החומה ששימשה גם להשקיית [[גן המלך|גַן הַמֶּלֶךְ]] ממזרח לחומה הסמוכה. הבריכה נמצאת ליד היציאה של נקבת השילוח שבנה [[חזקיהו]] לקראת המצור של [[אשור]] (ממעיין ה[[גיחון]] שנסתם ועד בריכת השילוח - ראו מלכים ב{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים ב|כ}}}}. בסמוך לשרידי שער כאן נמצאו מדרגות חצובות אל מחוץ לחומה - אולי "המַּעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעִיר דָּוִיד".
* מקומו של שַׁעַר הַמַּיִם שנוי במחלוקת. ב{{הערה|1={{תנ"ך|נחמיה|ג|כו}}}} הוא מופיע כנמצא ממזרח למגדל היוצא (מבית המלך העליון שבדרום הר הבית), ב{{הערה|1={{תנ"ך|נחמיה|ח}}}} הרחבה ("הָרְחוֹב") שמול השער מוזכרת כמקום כינוס העם לשמיעת התורה, וב{{הערה|1={{תנ"ך|נחמיה|יב}}}} הוא מוזכר כמצפון לשַׁעַר הָעַיִן. מקום השער במפה שכאן עוקב אחרי דעתו של [[עמיחי מזר]]{{הערה|נתן שור, ''ספר ירושלים - תקופת המקרא'', הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 2000, פרק 10, שמות שערים, עמוד 230}} לפיה נמצא שער המים בחומה המזרחית סמוך למעיין הגיחון. המעיין נסתם מאות שנים לפני ימי נחמיה (ומימיו הוסבו לנקבת ולבריכת השילוח) וספק אם בכלל היה ידוע אז, אבל יתכן שהקשר של השער למי הגיחון שרד בשמו הקדום של השער. אחרים{{הערה|''עולם התנ"ך - דניאל עזרא ונחמיה'', הוצאת דודזון-עתי, 1994, עמוד 259}} ממקמים את שַׁעַר הַמַּיִם במזרח הר הבית - כשער פנימי של מתחם המקדש סמוך לבית המלך.
* ה[[החומה הרחבה|חוֹמָה הָרְחָבָה]] שמזכיר נחמיה היא כנראה החומה שהקיפה את אזור ה[[הגבעה המערבית]] (העיר העליונה, או אולי שכונת ה"מִּשְׁנֶה"). לפי עדויות ארכיאולוגיות והיסטוריות היה האזור ממערב לעיר דוד מוקף בחומה לפחות מימי ה[[חשמונאים]] (כלומר כמה מאות שנים לאחר ימי נחמיה) אך לא היה מיושב יישוב עירוני לפני ימי החשמונאים. השכונה נקראה [[העיר העליונה]] בידי [[יוסף בן מתתיהו]] (בספרו - [[מלחמת היהודים]]). בעקבות חפירות באזור העיר העתיקה שנערכו אחרי 1967 התגלה קטע מחומה רחבה באזור הצפוני של קו החומה המשוער כפי שהוא מופיע במפה להלן. קטע החומה שהתגלה הוא מתקופת בית ראשון וקו החומה המשתמע ממנו נפגש עם הר הבית באזור המתאים לנקודה בה מציין נחמיה עצמו את מיקומה של חומה רחבה{{הערה|1={{תנ"ך|נחמיה|ג|ח}}}}. עובדות אלה חיזקו את ההשערה שאזור העיר העליונה היה מוקף חומה כבר מימי בית ראשון אך לא היה מיושב אז עדיין ביישוב עירוני צפוף. אחת ההנחות היא ש[[חזקיהו]] הקים את החומה הרחבה כחלק מהביצורים שבנה כהכנה למצור האשורי - בנסיון להגן על איזור פרזות כפרי סמוך לעיר. יש המשערים שהעיר העליונה היא שכונת ה"מִּשְׁנֶה" בירושלים המוזכרת למשל בצְפַנְיָה{{הערה|1={{תנ"ך|צפניה|א}}}} או כמקום מושבה של [[חולדה הנביאה|חֻלְדָּה הנביאה]]{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים ב|כב}}}}.
==קישורים חיצוניים==
| 