מעגל קרבס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 89:
[[קובץ:Oxoglutarate dehydrogenase (α-Ketoglutarate dehydrogenase).png|300px|שמאל|ממוזער|240px|תרשים המתאר את הריאקציה של שלב V - אלפא קטוגלוטראט דהידרוגנאז מקטלז יצירה של סוקציניל קואנזים A.]]
 
בשלב הרביעיהחמישי מתרחשת דה-קרבוקסילציה חמצונית נוספת, הפעם של תוצר השלב הקודם - אלפא קטוגלוטראט, ויצירת [[סוקציניל קואנזים A]] ו[[פחמן דו חמצני]]. הריאקציה מקוטלזת על ידי האנזים [[אלפא קטוגלוטראט דהידרוגנאז]], כאשר <sup>+</sup>NAD משמש כנשא אלקטרונים (מקבל) [[קואנזים A]] כנשא של קבוצת ה[[סוקציניל]]. אלפא קטוגלוטראט דהידרוגנאז הוא למעשה קומפלקס מולטי-אנזימטי שמורכב מאלפא קטוגלוטראט דהידרוגנאז (E<sub>1</sub>), דיהידרוליפואיל טרנס-סוקצינילאז (E<sub>2</sub>) ודיהידרוליפואיל דהידרוגנאז (E<sub>3</sub>).{{הערה|שם=Takusagawa עמ' 12}}
 
הריאקציה הזו היא למעשה זהה לריאקציה אותה מקטלז פירובאט דהידרוגנאז (PDH) בהכנה לכניסה למעגל קרבס (מעבר מפירובט לאצטיל קואנזים A), וגם הקומפלקס של אלפא קטוגלוטראט דהידרוגנאז דומה מאוד במבנה ובתפקוד לקומפלקס של פירובאט דהידרוגנאז, ואין ספק כי שניהם הגיעו מאותו אב אבולוציוני קדום. יש לציין שעל אף המבנה הדומה של הרכיב E<sub>1</sub> של 2 הקומפלקסים (וכן על אף ששניהם קושרים [[תיאמין פירופוספט|תיאמין טריפוספט]] כקופקטור), רצפי חומצות האמינו שלהם שונות כמובן, והם קושרים סובסטרטים שונים - פירובאט ואלפא-קטוגלוטראט. רכיבי E<sub>2</sub> ב-2 הקומפלקסים גם הם מאוד דומים, ושניהם קושרים קוולנטית [[חומצה ליפואית|ליפואיל]] כקופקטור. רכיב E<sub>3</sub> ב-2 הקומפלקסים זהה לחלוטין.{{הערה|1=[[#Cox MM, Nelson DL (2005)|Cox MM, Nelson DL (2005)]], p. 610}}