שיר השירים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 27:
==הכללת שיר השירים בתנ"ך==
 
ה[[תנ"ך]] הוא יצירה [[תאולוגיה|תאולוגית]] (דתית), ולכן התעוררה השאלה כיצד ייתכן שמגילה זו שובצה בתנ"ך. ואכן, אפילו לאחר [[קאנוניזציה של כתבים|חתימת המקרא]], התנהלו ויכוחים סביב מקומה של מגילת שיר השירים בתנ"ך, שהתבטאו בשאלה האם חלה עליה [[טומאת כתבי הקודש]]. הדעות בין ה[[תנאים]] היו חלוקות לכאן ולכאן.{{הערה|{{הדגשה|[[רבי מאיר]] אומר קהלת אינו מטמא את הידיים ומחלוקת בשיר השירים|מגילה ז א|בבלי, מסכת מגילה, דף ז ע"א}}.}} לבסוף שובצה המגילה במקרא על אף ההסתייגויות, ואף זכתה ש[[רבי עקיבא]] אמר עליה: {{הדגשה|שאין כל העולם כולו כדאי – כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, ש'''כל הכתובים קדש, ושיר השירים קדש קדשים'''|משנה ידייםידים ג ה|משנה, מסכת ידיים ג' ה}}. אמירה זו יוצאת כנגד הדעות שהעדיפו לא להכליל את המגילה בין ספרי הקודש.
 
ייתכן כי דבריו של רבי עקיבא הם הד למסורת שהתקיימה כבר בין ה[[נביאים]] בימי [[בית המקדש הראשון]], אשר ראו בשירים הללו (לפחות לחלקים מהספר שהיו מגובשים בזמנם) אלגוריה. [[מסורת פרשנית]] זו באה לידי ביטוי כבר במקרא עצמו במספר אופנים, על ידי שימוש שעושים נביאים כמו [[הושע הנביא|הושע]] ו[[ישעיהו]] בפסוקים מתוך שיר השירים. לפיכך, אפשר לפרש כי כש[[ספר ישעיהו|כותב ישעיהו]] {{הדגשה|כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן|{{תנ"ך|ישעיהו|ה|א|קצר=כן}}}}, הוא רומז לדברי המשורר {{הדגשה|כֶּרֶם הָיָה לִשְׁלֹמֹה בְּבַעַל הָמוֹן|{{תנ"ך|שיר השירים|ח|יא|קצר=כן}}}}, תוך כדי משחק בשמו השני של שלמה – ידידיה. באותו אופן, כשכותב הושע {{הדגשה|וְרִדְּפָה אֶת-מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא תַשִּׂיג אֹתָם, וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא|{{תנ"ך|הושע|ב|ט|קצר=כן}}}} יש בכך משום רמיזה לכתוב בשיר השירים: {{הדגשה|עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו|{{תנ"ך|שיר השירים|ג|א|קצר=כן}}}}.