|
== שריף כמלחין ==
שריף שילב ביצירותיו אלמנטים מוזיקליים מתוך התרבות הים-תיכונית העתיקה תוך כדי שילובם עם מורשת המערב. יצירותיו זכו להצלחה בעולם ומופצות על גבי תקליטורים של חברות בינלאומיות בביצוע תזמורות חשובות: [[התזמורת הפילהרמונית של ברלין]], התזמורת הפילהרמונית הישראלית, [[תזמורת רדיו בוואריה]], [[תזמורת רשות השידור הבריטית]] ועוד.
לאחר "אקדמות למועד", כתב יצירות בהן: "שיר המעלות" ([[1959]]), "סוויטה ישראלית" ([[1965]]), "[[שאקון]]" ([[1968]]).
בין יצירותיו החשובות שלוש יצירות ווקאליות, המהוות טרילוגיה:
#'''מחיה המתים''' - הראשונה בסדרה. ביצוע הבכורה היה ב[[אמסטרדם]] 1987, על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית. היצירה כתובה לתזמורת, [[מקהלה|מקהלת]] גברים, מקהלת נערים ושני סולנים [[חזנות|חזנים]] (טנור ובריטון). "מחיה המתים" מבוסס על [[מוזיקה יהודית|המסורת המוזיקלית]] של [[יהודי מזרח אירופה]] וגם על נעימות מהמסורת האוריינטלית הקדומה של ה[[שומרונים]]. היצירה מחולקת לארבעה חלקים: 1. חיי היהודים בתפוצות (עד השואה); 2. [[שואה]]; 3. קדיש ויזכור; 4. תחייה ותקומה.
#'''פסיון ספרדי''' - ביצוע הבכורה היה ב[[טולדו]] שב[[ספרד]] 1992, על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של [[זובין מהטה]] ועם הטנור [[פלאסידו דומינגו]] כ[[סולן]]. היצירה הוזמנה לרגל 500 שנה ל[[גירוש ספרד]] ומבוססת על נעימות ספרדיות יהודיות.
#'''תהילים של ירושלים''' - ביצוע הבכורה היה ב[[ירושלים]] ב-1995 לרגל פתיחת החגיגות של 3,000 שנה לירושלים. היצירה כתובה לתזמורת וארבע מקהלות ילדים, המפוזרות ברחבי האולם, שרות ב[[עברית]] וב[[לטינית]].
לכבוד היובל לישראל (1998) כתב נועם שריף יצירה נוספת לתזמורת וארבע מקהלות ילדים בשם "[[בראשית]]". היצירה בוצעה על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה. כחלק מחגיגות היובל בוצע שנית "מחיה המתים" על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה וב[[קונצרט]] ייחודי ב"[[יד ושם]]" שבירושלים. נועם שריף סיים להלחין אופרה בשם "גולם 13" (2008) וכן [[רביעיית מיתרים]].
== שריף כמנצח ==
| 