יצחק ידידיה פרנקל – הבדלי גרסאות

 

==קורות חייו==

 

 

הרב חיים אלעזר פרנקל, נכדו של הרב יצחק ידידיה פרנקל, סיפר כי כאשר הגיע הרב [[שלום שכנא צ'רניאק]] רבה של מאצ'יוב לוורשה באדר תר"ץ (1930) ניגשו אליו כמה תלמידי חכמים, וביניהם היה גם הרב פרנקל,כדי לקבל סמיכה לרבנות. ייתכן שהיתה זו הפעם היחידה שנפגשו.{{הערה|עדות הרב חיים פרנקל, רישום: דב טננבוים, 17.1.2017, אוסף טננבוים, תל אביב}} הרב יצחק ידידיה פרנקל העיד שכדי לזכות בסמיכה מהרב צ'רניאק נדרש המועמד להפגין ידע נרחב ומעמיק בבחינה עיונית שנמשכה ימים אחדים.{{הערה|דוד ברוך לאו, ספר הזיכרון למרן הגר"י פרנקל זצ"ל, מכון ירושלים, תשנ"ב, עמ' קל–קלא}}בווארשה פגש הרב פרנקל גם את החפץ חיים שברך אותו בברכת כהנים.

בשנת ה'תרצ"ב ([[1932]]), והוא בן 18, נשא לאשה את הרבנית חנה לאה בתו של הרב חיים אלעזר בראנד מחסידי סקרנביץ' בעיירה קרנוז'ה במזוביה-פולין, לאחר חתונתו התגורר בקרנוז'ה ופתח בה ישיבה לבחורים צעירים. לאחר מכן נבחר לכהן כמו"צ הקהילה החרדית בעיר [[ריפין]] בפולין, הקרובה לגבול ה[[רפובליקת ויימאר|גרמני]].

 

 

בחודש שבט ה'תרצ"ה (ינואר [[1935]]). בהגיעו קיבל "כתב הסמכה" מהרב הראשי הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] לאחר שנבחן בו זמנית על ידו ועל ידי הרב שמשון אהרן פולונסקי מטפליק במשך כמה שעות, והחל בחיפוש אחר משרה רבנית המתאימה לו.

בשנים תש"ט-תשי"א כיהן כחבר בית הדין הרבני האיזורי בתל אביב-יפו.

 

 

במסגרת רבנותו בשכונת פלורנטין שימש הרב פרנקל כבורר בסכסוכים שבין תושבי השכונה וביתו היוה מוקד של עזרה סוציאלית לתושבים.

בשנים של מלחמת העולם השניה היה הרב פרנקל נציג ארגון הג'וינט האמריקאי אשר העביר דרכו סיוע לבני הישוב בארץ ישראל.כמו כן ייצג הרב פרנקל את שכונות הדרום-פלורנטין מכבי ושפירא במאבק שניהלו עקב התנכלותה של עיריית יפו הערבית אשר היתה אחראית מונציפלית עליהן עד קום המדינה.במסגרת פעילות זו נפגש הרב פרנקל עם פקידי ממשל של המנדט הבריטי.

 

 

הרב פרנקל נשא עמו תמיד את תודעת [[השואה]], ובכל נאום שנשא העלה את עניין השואה ואת השמדתם של יהודי פולין. בשנת 1963 ביקר בפולין כחבר משלחת ישראל לציון עשרים שנה ל[[מרד גטו ורשה]]. אמירת ה"[[קדיש]]", הראשון לאחר החורבן, על יד מצבת הגטו בעת טקס האזכרה, השאירה רושם עז. בביקורו במחנה ההשמדה ב[[טרבלינקה]] גילה כי עצמות היהודים עדיין פזורות בשטח המחנה ההרוס. הוא אסף את העצמות והביאן לקבורה ב[[בית העלמין נחלת יצחק]]. על הקבר הקים את האנדרטה הגדולה עליה חרוטה המילה "טרבלינקה". מדי שנה היו מתאספים לידה שרידי הנספים וקרוביהם, ואת טקס האזכרה היה עורך הרב פרנקל. כמו כן יזם את הקמת האנדרטאות לקדושי "באבי יאר" וקהילות אחרות, בבית קברות נחלת יצחק.

כעשר שנים לפני פטירתו עזב את שכונת פלורנטין ועבר להתגורר בלב תל אביב.מאז היה לו בית כנסת בביתו ברחוב בלפור וכן היה נוהג להתפלל את תפילת שחרית של שבת בבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בתל אביב.

 

 

הרב היה חתן [[פרס הרב קוק לספרות תורנית]] (1984),וכן קיבל את [[פרס הרב מימון]] ו[[פרס הרב טולידאנו לספרות תורנית]] ([[תשמ"ב]]) על ספרו "דרך ישרה".