קרון רכבת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 21:
* [[קרונוע]]י [[IC3]] מתוצרת [[ABB Scandia]], כיום בבעלות [[בומברדיה]] - [[דנמרק]]
בעתיד הקרוב צפויה ישראל לעבור בהדרגה לרכבות נוסעים מונעות בחשמל ולא בדיזל. לצורך כך כבר הזמינה 330 קרונועים תוצרת חברת [[סימנס (חברה)|סימנס]] מסוג [[DDEMU]] שיסופקו החל מ-2020 (המתחברות לכשישים רכבות), וכן 62 קטרים חשמליים תוצרת [[בומברדיה]] - [[גרמניה]] מדגם [[בומברדייה טראקס]] שיחליפו את קטרי הדיזל הישנים ויותאמו לקרונות הנוסעים הקיימים שיותאמו להנעה החשמלית. בשלב זה רכבות המשא ימשיכו להיות מונעים בקטרי דיזל אך גם להם נרכשו מספר קטרים חדשים, וכן חלק מקטרי הדיזל מהדגמים המאוחרים והחדישים יותר של רכבות הנוסעים יותאמו לרכבות המשא.
החל מסוף 2006 החלה רכבת ישראל להתאים חלק מקרונותיה לשימוש נכים בכיסא גלגלים ועד ל-2011 כבר דיווחה על התקנת מערכות כאלה ב-24 רכבות (בכל רכבת הותקנו 2 מעלונים שכאלו). בעוד קודם לכן היה צורך בשימוש במעלונים בתחנות הרכבת שיאפשרו לנכים להיכנס לקרונות הרכבת המוגבהים ודרשו תיאום מראש לשימוש בהם. בנוסף חלק מסוגי הקרונות, כוללים כניסה בגובה הרציף מה שמאפשר כניסה חלקה לכיסאות הנכים. לרוב המקומות המיועדים לכיסאות הנכים סמוכים לדלתות הרכבת.
באמצע 2018 דיווחה הרכבת על תוכנית להתאמת כ-15 קרונות רכבת לשימוש מיוחד לרוכבי אופניים (בדומה לנעשה באירופה שם קיימים לעיתים קרובות קרונות רכבת ייעודיים לרוכבי אופניים) ולנכים. ההתאמות כוללות פירוק המושבים והשולחנות הקבועים בקרונות לטובת מושבים מתקפלים ומתקני אחיזה ועגינה שמאפשרים לרתום את כיסאות הגלגלים או האופניים בעת הנסיעה. הקרונות צפויים להשתלב בקווים מרכזיים בהם צפויים להם ביקוש.
==קרון משא==
| |||