קרון רכבת – הבדלי גרסאות

החל מסוף 2006 החלה רכבת ישראל להתאים חלק מקרונותיה לשימוש נכים בכיסא גלגלים ואף קלנועיות קטנות ועד ל-2011 כבר דיווחה על התקנת מערכות מעלוני נכים שכאלה ב-24 רכבות (בכל רכבת הותקנו 2 מעלונים שכאלו). על פי חוקי הנגישות בכל רכבת חייב להיות לפחות קרון אחד מותאם לנגישות לנכים. בנוסף נעשה שימוש במעלונים שנמצאים בתחנות הרכבת שיאפשרו לנכים להיכנס לקרונות הרכבת המוגבהים ודורשים תיאום מראש לשימוש בהם. כך על פי הנתונים, ב-2017 בוצעו כ-40,000 נסיעות של בעלי מוגבלויות שכללו תיאום מראש כדי לדאוג לנציג מטעם הרכבת וקרון מותאם לשימוש. בעוד בתחילה נדרש תיאום אף יומיים מראש, בהווה התיאום נדרש כ7-6 שעות מראש. בנוסף חלק מסוגי הקרונות, כוללים כניסה בגובה הרציף מה שמאפשר כניסה חלקה לכיסאות הנכים. לרוב המקומות המיועדים לכיסאות הנכים סמוכים לדלתות הרכבת.

באמצע 2018 דיווחה הרכבת על תוכנית להתאמת כ-15 קרונות רכבת לשימוש מיוחד לרוכבי אופניים (בדומה לנעשה באירופה שם קיימים לעיתים קרובות קרונות רכבת ייעודיים לרוכבי אופניים) ולנכים. ההתאמות כוללות פירוק המושבים והשולחנות הקבועים בקרונות לטובת מושבים מתקפלים ומתקני אחיזה ועגינה שמאפשרים לרתום את כיסאות הגלגלים או האופניים בעת הנסיעה. הקרונות צפויים להשתלב בקווים מרכזיים בהם צפויים להם ביקוש. יש לציין שהעלאת אופניים לרכבת אושרה מקיץ 2012 תוך מגבלות מסויימות (למשל העלאת אופניים הותרה רק לקרון האחרון) אבל במשך השנים הפכה למטרד עבור משתמשי הרכבת ובמיוחד הנכים שהאופניים הפריעו לכניסתם ומקום מושבם בקרונות ולכן קודמה התוכנית שתגדיל את המקום המוקצה לאופניים בקרונות.