אפרים אילני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ילדות ונעורים: קישורים פנימיים
אין תקציר עריכה
שורה 15:
במלחמת השחרור גויס ל[[חיל ההנדסה הקרבית|חיל ההנדסה]], עקב שירותו האזרחי בחיל ההנדסה הבריטי. בתום המלחמה עם קום המדינה, הוחלט לעשות שימוש נרחב יותר בידיעותיו בערבית, והוא גויס ל[[שין-בית|שִׁין-בֵּית]] (מאוחר יותר השב"כ).
שימש כמזכיר ועדת השירותים המיוחדים, שבראשה עמד חברו [[איסר הראל]].
בשנת 1955 נשלח ל[[ארגנטינה]], כנציג המוסד, תחת כיסוי כמזכיר שני בשגרירות ישראל, הוא שימש בתפקיד זה עד סוף 1958{{הערה|{{הבוקר||בחברה ובמשפחה|1958/12/16|00606}}}}. בשנת 1959 היה הצלם של משרד מלווה העצמאות והפיתוח{{הערה|{{הבוקר||בחברה ובמשפחה|1959/04/06|00421}}}}.
בשנת 1960, חצי שנה לאחר שסיים את שירותו בארגנטינה, היה הראשון שגויס על ידי איסר הראל, לצוות החטיפה של [[אדולף אייכמן]], גם כ"אינציקלופדיהאנציקלופדיה אנושית" לעניניי ארגנטינה ו[[בואנוס איירס]], וגם כדי לשמש ככח חלוץ בארגנטינה, לניהול כל העניינים הלוגיסטיים, הנדרשים לחטיפה.
נסיעתו הייתה בשמו האמיתי, כמזכיר משלחת משרד החוץ לחגיגות ה־150 לעצמאות ארגנטינה.
 
שורה 26:
* ניל בסקומב, "המצוד אחרי אייכמן", ידיעות אחרונות, 2010
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}