ארובת שרב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 10:
את הרעיון הגה [[פיליפ קרלסון]] מחברת [[לוקהיד קורפוריישן|לוקהיד]] (נרשם כפטנט בשנת [[1975]]), והוא פותח ונחקר ב[[הטכניון|טכניון]] החל מ-1989 על ידי פרופסור [[דן זסלבסקי]], שהתמנה מאוחר יותר ל[[הרשות הממשלתית למים ולביוב|נציב המים]] (1992-1993), בין היתר במסגרת כ-20 עבודות דוקטורט שונות והושקעו בו כ-150 שנות אדם של עובדי מחקר. מאזן האנרגיה של המגדל אמור להיות 55% להפקת האנרגיה ו-45% להפקת חשמל. על פי פרסומי הטכניון, "ארובת השרב" אחת תהיה מסוגלת לייצר כ-12% מהצריכה של מדינת ישראל בנתוני 2004. בנוסף לכך היא תתפיל כמוצר-לוואי בשיטת ה[[אוסמוזה הפוכה]] כ-200 מיליון קוב מים בשנה בעלות של כ-25 סנט לממ"ק. עלות ייצור החשמל על פי זסלבסקי תהיה בין 1-4 סנטים לקוט"ש.
עלות הקמתו של מתקן כזה מוערכת ב-0.85 - 1.2 מיליארד דולר וכושר ייצור החשמל שלו הוא בין 200 ל-600 [[מגה ואט]]. ב-[[2004]] החל הטכניון במשא ומתן לבניין ארובת שרב ב[[הודו]]{{הערה|1={{הארץ|עמירם כהן|אלסטום במגעים להשתתפות בפרויקט ארובות שרב - שעלותו כמיליארד דולר|1.939720}}}} <ref name=":0" />.
החסרונות העיקריים של ארובת שרב הם מחיר ההקמה הגבוה, חוסר המודולריות שלה, זיהום הסביבה בטיפות ים מלוחות, וחוסר ההתנסות בפועל עם מבנים בסדר גודל דומה.
אחד היתרונות של "ארובות השרב" על פני טכנולוגיות סולריות אחרות לייצור חשמל היא היכולת לספק חשמל גם בשעות הלילה שכן אינה דורשת קרינת שמש ישירה, אלא להיות ממוקמת במקום חם ויבש מאד <ref name=":0">https://www.transnational-renewables.org/Gregor_Czisch/projekte/new_et-brochure_zaslavsky.pdf</ref>.
== ארובה סולארית ==
| |||