קריית חיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 66:
==== פרשת בית הכנסת ====
למן ראשית הקמת השכונה, שררו בה מגמות [[חילוניות]] מובהקות. עם זאת, היו גם משתכנים שהוריהם ה[[דתי]]ים עברו לגור בסמוך להם, וכן מספר משתכנים דתיים וכאלה ש[[חזרה בתשובה|חזרו בתשובה]] לאחר התיישבותם במקום. באלול תרצ"ג (1933) התארגנה מביניהם קבוצה בראשות מר משה וישנבסקי, על מנת להתקין [[בית כנסת]] ולארגן [[תפילה (יהדות)|תפילות]] בצריף עזוב לקראת [[ראש השנה]] תרצ"ד. ההתארגנות נעשתה בחשאי, על מנת שוועד השכונה לא יתנגד לה. בשנה שלאחר מכן, קיבלו המתפללים רשות של הועד להתפלל בבית העם, למגינת ליבם של חלק מחברי הועד. בליל ראש השנה
בעקבות ההדים שעורר המקרה, החליט דירקטוריון [[קרן קיימת לישראל|הקרן הקיימת]] לבנות על אדמות הקק"ל
בין המתפללים לבין ועד הקרייה היה חילוקי דיעות לגבי מיקום בית הכנסת. ועד הקריה בקש לבנות את בית הכנסת ברחוב ב', בעוד המתפללים רצו למקמו ברחוב ג'{{הערה|{{דבר||בקרית חיים|1934/10/30|00502}}{{ש}}{{דבר|מאיר ברלין|לענין בית הכנסת בקריית חיים|1934/11/16|00806}}}}. [[אבן פינה|אבן הפינה]] לבית הכנסת הונחה בכ"ג שבט תרצ"ה (1935){{הערה|{{דואר היום||הנחת אבן הפנה לבית הכנסת בקרית חיים|1935/02/03|00405}}}}{{הערה|{{דואר היום||החגיגה הגדולה בקרית חיים|1935/02/05|00501}}}}.
[[אבן פינה|אבן הפינה]] לבית הכנסת הונחה כעבור שבועיים, בחול המועד [[סוכות]] תרצ"ד (1933). ועד קריית חיים התנה מינוי רב לשכונה בכך שהרב יהיה מפקד מוסמך ב[[ההגנה|הגנה]] ושיעבוד כפקיד באחד המפעלים השייכים למועצת פועלי חיפה. הרב זולפק, שהתאים לשני התנאים, מונה לתפקיד על ידי [[הרב קוק]], אך עזב את המשרה לאחר זמן קצר. אחריו מונה לתפקיד הרב [[ניסן בן-ציון]]. בתחילה הוא התקבל בהתנגדות, אך עם הזמן זכה להערכה רבה על פועלו מצד התושבים{{הערה|1=על פרשה זו ראו בספר "במשוך היובל: 50 שנות בני עקיבא בישראל", הוצאת תנועת [[בני עקיבא]] בישראל, תל אביב, 1987, עמ' 31–33}}. רבני השכונה (נכון ל-2016) הם הרב יעקב קליין והרב אברהם בלחסן.▼
▲
=== קריית חיים המערבית ===
| |||