תרופות אנטי-פסיכוטיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←הפרעות אחרות: עריכה |
העברה מהערך "תרופות אנטי-פסיכוטיות טיפוסיות" |
||
שורה 29:
==תופעות לוואי==
חסרונן העיקרי של התרופות האנטי-פסיכוטיות הוא תופעות הלוואי הרבות
* [[פרקינסוניזם]]: פרקינסוניזם היא תופעת לוואי נפוצה מאוד של שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות. התופעה מתבטאת בנוקשות שרירים, [[רעד (נוירולוגיה)|רעד]], [[תסמונת הארנב]] ועוד. פרקינסוניזם מופיע אצל כ- 15% מן המטופלים בתרופות האנטי-פסיכוטיות הטיפוסיות, בדרך כלל תוך כ-5 עד כ-90 ימים ממועד תחילת השימוש בתרופה. מטופלים מבוגרים ונשים הם בעלי סיכון גבוה יותר לפיתוח פרקינסוניזם. ניתן לטפל בתופעת לוואי זו באמצעות מתן [[אנטיכולינרגיות|תרופות אנטי-כולינרגיות]] כדוגמת [[ביפרידן]].
* [[דיסטוניה]]: התכווצויות קצרות או ארוכות של שרירים המביאות לתנועות אבנורמליות כגון דחיקת לשון החוצה, [[טריזמוס]] (חוסר יכולת לפתוח את הפה), טורטיקוליס, ותנוחות דיסטוניות של הגפיים. כמו כן עלול להביא ל- occulogyric crises. דיסטוניה עלולה להביא למצבים של קושי בבליעה, דיסארתריה ועוד, והיא עלולה להיות מכאיבה ומפחידה, ולרוב מקושרת בחוסר רצון ליטול את התרופה בהמשך. לרוב דיסטוניה מתרחשת יותר אצל גברים צעירים בגיל 30, או במינון גבוה של התרופה. הטיפול בדיסטוניה הוא טיפול בתרופות [[אנטיכולינרגיות]] או מתן של בנזודיאזפינים.
* [[אקתיזיה]]: מאופיינת בתחושה סובייקטיבית של חוסר רוגע, סימנים אובייקטיבים של חוסר רוגע, או שניהם. למשל- תחושת חרדה, חוסר יכולת להירגע, מעבר מהיר מעמידה לישיבה וחוזר חלילה וכדומה. אקתיזיה מקושרת למתן מגוון רחב של תרופות פסיכיאטריות, וכאשר היא מאובחנת יש להוריד את מינון התרופה לרמה הנמוכה ביותר. לעיתים אקתיזיה מקושרת לתוצאה לא טובה של הטיפול. הסיכון לאקתיזיה גבוה יותר אצל נשים בגילאי העמידה, והטיפול כולל שלושה שלבים- הפחתת מינון התרופה, מתן תרופות אשר מונעות אקתיזיה כגון בתא אנטגוניסטיים, ולעיתים שינוי התרופה אשר הביאה לאקתיזיה.
* [[טרדיב דיסקינזיה]]- היא תופעת לוואי מאוחרת של שימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות. היא כמעט ולא מתרחשת לפני שישה חודשים של תחילת הטיפול. ההפרעה כוללת תנועות אבנורמליות, לא רצוניות, לא רגולריות ודמויות ריקוד (כוריאה) של שרירי הראש, הגפיים והגוף כולו. חומרת התנועות נעה ממינימליות- ועד לתנועות חמורות. התנועות השכיחות ביותר קשורות לפה וכוללות הזזת לשון במהירות והוצאתה החוצה, סיבוב הלשון, תנועות לעיסה ותנועות שפתיים שונות וכן העוויות פנים. שכיח גם למצוא תנועת אצבעות או כף יד אבנורמליות. במקרים חמורים יותר, יש קושי לבלוע ולנשום. דיסקינזיה נעלמת בשינה ומוחמרת במצבי סטרס, היא מתרחשת אצל 10% עד 20% מן החולים המטופלים יותר משנה, כאשר נשים מושפעות יותר מגברים, וילדים או אנשים מבוגרים מושפעים יותר מגילאי אמצע. אנשים עם נזק מוחי או אנשים עם הפרעות מצב רוח הם בסיכון גבוה יותר לפיתוח תופעת לוואי זו. באופן כללי, בין 5% עד 40% מן המקרים של טרדיב דיסקינזיה נפתרים בסופו של דבר, מה שגורם לתופעת לוואי זו להיות חמורה יחסית, היות שבמרבית המקרים היא נחשבת לבלתי הפיכה. הטיפול בה כולל שלוש גישות עיקריות הכוללות מניעה, דיאגנוזה וטיפול. המניעה מושגת על ידי מתן תרופות אנטי פסיכוטיות המקושרות פחות עם תופעה זו- קבוצת התרופות הא-טיפיות, ובעיקר [[קלוזאפין]], מביאות לתופעת לוואי זו בתדירות נמוכה יותר מאשר קבוצת התרופות הטיפיות. מטופלים המקבלים תרופות אנטי פסיכוטיות צריכים להיות במעקב בכל מקרה בו מדווחת תלונה על תנועות אבנורמליות, כאשר במידה ויש אבחנה של טרדיב דיסקינזיה, יש להפחית או אף להפסיק את התרופה האנטי פסיכוטית.
* [[התסמונת הנוירולפטית הממאירה]]- neuroleptic malignant syndrome: זהו מצב מסכן חיים אשר עלול להתרחש תחת טיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות. מצב זה כולל ריגידיות של השרירים, דיסטוניה, אקינזיה, מוטיזם, אגיטציה וכדומה. התסמינים האוטונומיים כוללים חום גבוה, הזעה ועליה בדופק ובלחץ הדם. יש עליה בספירת תאי דם לבנים וברמות אנזימי כבד, וכן לעיתים אי ספיקת כליות עם הופעה של [[מיוגלובין]] בשתן. גברים מושפעים יותר מנשים, ומטופלים צעירים יותר מאשר מבוגרים. שיעור התמותה עלול להגיע ל-10% עד 20%, והסיכון למצב זה עומד על 0.02% ועד 2.4% בנטילת תרופות מסוג DRA. לרוב, התסמינים מתחילים בתוך 24-72 שעות, ותסמונת שאינה מטופלת יכולה להימשך למשך 10 עד 14 ימים. הטיפול הוא מתן דנטרולן או ברומוקריפטין במרבית המקרים.
תופעות לוואי נוספות כוללות את הבאים:
* הורדת סף פרכוס- לרוב נגרם בנטילת תרופות שהן פחות פוטנטיות.
* ישנוניות- כתוצאה מחסימה של רצפטור להיסטמין- בעיקר קורה בנטילה של כלורופרומזין. עם הזאת מתפתחת סבילות לתופעה זו.
* תופעות אנטיכולינרגיות מרכזיות- כגון אגיטציה, חוסר התמצאות בזמן, במקום ובסיטואציה, הלוצינציות, פרכוסים, חום גבוה ואישונים מורחבים.
* השפעות לבביות- ירידה בהתכווצות שריר הלב, עליה ברמות [[קטכולאמינים]], העלאת משך ההולכה החשמלית בלב. תרופות שהן עם פוטנטיות נמוכה לדופמין הן יותר טוקסיות ללב- כלורפרומזין למשל מביאה להארכת מקטעי QT ו- PR וירידה במקטע ST. תרופות כגון תיאורידזין ומסורידזין עלולות להביא ל- torsades de pointes.
* [[תת לחץ דם אורתוסטטי]]- הוא מצב של ירידה בלחץ דם במעבר מ[[ישיבה (תנוחה)|ישיבה]] או [[שכיבה]] למצב של [[עמידה]]. זוהי תופעת לוואי נפוצה, בעיקר במתן תוך שרירי של תרופות עם פוטנטיות נמוכה, ולרוב תופעה זו מתרחשת במהלך הימים הראשונים לטיפול. עם הזמן מתפתחת סבילות לתופעה זו. המטופלים מונחים לקום באיטיות ממצב של שכיבה לעמידה, לשתות מספיק נוזלים ביום ולהמעיט בצריכת קפה ואלכוהול. מתן של [[אדרנלין]] לטיפול בתת-לחץ דם במקרים כאלו אינו מומלץ מאחר שבאופן פרדוקסלי הוא מביא להחמרה של תת-לחץ הדם אשר מושרה על ידי תרופות אנטי פסיכוטיות.
* הפרעות המטולוגיות- [[לויקופניה]] (ירידה בתאי דם לבנים) עד רמה של 3,500 WBC, היא תופעה שכיחה ואינה מסוכנת. בכ- 1:10,000 מהמקרים קיימת תופעת לוואי חמורה אצל המשתמשים בתרופות מסוג DRA, הנקראת [[אגרנולוציטוזיס]]. עם זאת, אין צורך בביצוע בדיקות דם רוטיניות אלא להנחות את החולה לדווח על מצבים כגון חום או כאב גרון, כאשר במידה וקיימים תסמינים אלו יש לבצע בדיקת דם ולבדוק את ספירת תאי הדם הלבנים. במידה וספירת תאי הדם הלבנים היא אכן נמוכה באופן משמעותי, יש להפסיק את הטיפול בתרופה ולהעביר את החולה לאשפוז. התמותה כתוצאה מסיבוך זה יכולה להגיע אף ל-30%.
* השפעות אנטי כולינרגיות פריפריות- יובש בפה, ראיה מעורפלת, עצירות, [[אצירת שתן]], הרחבת אישונים- בעיקר במצבים של נטילת תרופות עם פוטנטיות נמוכה. עליה במשקל מקושרת בעליה התמותה ותחלואה, אולם עליה במשקל מקושרת יותר לטיפול במתן תרופות אנטי פסיכוטיות א-טיפיות.
* השפעות אנדוקריניות- עליה בהפרשת [[פרולקטין]] כתוצאה מחסימת הרצפטור לדופמין, יכולה להביא להגדלת שדיים, [[גלקטוריאה]], [[אמנוריאה]], אימפוטנציה וירידה בחשק המיני. במקרים כאלו יש לנסות טיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות א-טיפיות שמקושרות פחות לתופעה זו (מלבד, אולי, [[ריספרידון]]).
* תופעות לוואי מיניות- כוללות [[אנאורגזמיה]] וירידה ב[[ליבידו]] בשימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות מסוג DRA. עד 50% מהגברים מדווחים על בעיות בזקפה ובשפיכה. התרופה תיאורידזין מקושרת בעיקר לבעיות אלו. גם תופעה של [[פריאפיזם]] תוארה בשימוש בתרופות אלו.
* השפעות עוריות- [[דרמטיטיס]] אלרגית בתוצאה מהשימוש בתרופה- הכוללת פריחה אורטיקרית, מקולופפולרית, פטכיאלית ועוד. הפריחה לרוב מתחילה בשבועות הראשונים לשימוש ולרוב נעלמת מעצמה. לעיתים יש תגובות של פוטוסנסטיביות (בחשיפה לאור)- בעיקר בנטילת כלורפרומאזין. שימוש ממושך יותר בכלורפרומאזין מקושר לעיתים בדיסקולורציה כחולה-אפורה בעור, באזורים אשר נחשפו לשמש. תופעה זו נעלמת כשהתרופה מוחלפת.
* תופעות לוואי עיניות- בעיות בראיית לילה הנובעות מפיגמנטציה של הרשתית מקושרות לשימוש בתיאורידזין- מצב זה עלול להביא לעיוורון, גם כאשר התרופה מופסקת. זו הסיבה מדוע מתן תיאורידזין מוגבל במינון שהוא עד 800 מ"ג ליום בלבד. לעיתים יש פיגמנטציה בעיניים- גרנולות לבנות חומות בעין שאינן בעלות משמעות.
* [[צהבת]]- לרוב, שימוש ב- DRA יכול להביא לעליה באנזימי כבד שחולפת מעצמה ואינה משמעותית. במידה ויש צהבת יש להחליף את התרופה. מצבים אלו הם יחסית נדירים.
* מינון יתר של תרופות אנטי פסיכוטיות מסוג DRA קשורות להחמרת תופעות הלוואי של תרופות אלו- וכוללות דיכוי של מערכת העצבים המרכזית, תופעות לוואי אקסטרה-פירמידליות, הרחבת אישונים, ריגידיות וחוסר שקט, [[טכיקרדיה]] ו[[תת לחץ דם]]. תופעות לוואי מסוכנות יותר יכולות לכלול דליריום, קומה, דיכוי נשימתי ופרכוסים. התרופה הלופרידול היא יחסית בטוחה גם במתן של מינון יתר לעומת תרופות אחרות. הטיפול במצב זה הוא שימוש בפחם פעיל ושטיפת קיבה, אם מינון היתר נלקח לאחרונה.
* [[הריון]] ו[[הנקה]]- קיים קשר חלש בין שימוש בתרופות אנטיפסיכוטיות לבין מומים מולדים. יחד עם זאת, אין להשתמש בתרופות אנטי פסיכוטיות במהלך ההריון, בעיקר בטרימסטר הראשון, אלא אם הסיכון שבחוסר השימוש עולה על הסיכון שבשימוש. תרופות פוטנטיות יותר עדיפות בהריון (בעיקר פרוליקסון), מאחר שתרופות פוטנטיות פחות מקושרות עם תת-לחץ דם. תרופות אלו מופרשות בהנקה ועל כן אין להניק תחת השפעתן.
==קישורים חיצוניים==
| |||