קנטוס פירמוס – הבדלי גרסאות

הלחנה תוך שימוש בקנטוס פירמוס הייתה טכניקה מקובלת במוזיקה של [[ימי הביניים]], שם היוותה בסיס לאורגנום כמו גם ל[[מוטט|מוטטים]] של [[המאה ה-13|המאות ה-]]13 ו[[המאה ה-14|ה-14]]. ביצירות אלה הקנטוס פירמוס נלקח במקורו מן ה[[מזמור גרגוריאני|מזמור הגרגוריאני]] וסיפק את החומר המלודי הקבוע, הנע בצלילים ארוכים, שסביבו הולחנו קווים מקושטים יותר, אינסטרומנטליים ו/או ווקליים. (קו זה הוקצה בדרך כלל ל[[טנור]], מן הפועל הלטיני tenere , להחזיק).

בראשית ה[[רנסנס]] ערכו המלחינים ניסויים בדרכים אחרות להשתמש בקנטוס פירמוס, כגון הכנסתו לתוך כל אחד מן הקולות כנושא [[קונטרפונקט|קונטרפונקטי]] (תימה), או שימוש בו במקצבים שונים, או שימושושימוש בנעימות חילוניות בתור קנטוס פירמי, אפילו במוזיקת קודש.

קרוב לוודאי, שהנפוצה ביותר בשימוש מבין מלודיות הקנטוס פירמוס החילוניות הייתה L'homme armé., שלה מוכרים מעל 30 עיבודים שלה. מבין רבי האמנים של הרנסנס, רובם חיברו לפחות [[מיסה]] אחת על המלודיה הזאת, ונוהג זה נמשך עד [[המאה השבע-עשרה]], ביצירה מאוחרת של [[ג'אקומו קריסימי|קריסימי]]. היו שגרסו, ש"האיש החמוש" מייצג את [[המלאך מיכאל]], ואילו אחרים החזיקו בדעה, שזהשזהו בסך הכול שמו של בית מרזח פופולרי (Maison L'Homme Arme) סמוך למגורי [[דיפאי]] בקמבריי. עוד דוגמאות חילונית נוספות הן "Mille regretz" ,"The western wynde" ו "Fortuna Desperata".

חיבור מוזיקה לקנטוס פירמוס היה כלי פדגוגי חיוני ב"[[גראדוס אד פרנסוס]]" של [[יוהן יוזף פוקס]] ויצר את הבסיס להוראת סוג ה[[קונטרפונקט]] שלו.

[[מלחין|מלחינים]] [[גרמנים]] בתקופת [[מוזיקת בארוק|הבארוק]] ב[[גרמניה]], בייחוד [[באך]], השתמשו במלודיות כוראליות כקנטוס פירמי. בפרק הפותח של ה[[מתאוס פאסיון]] של באך, ה[[כוראל]] Lamm Gottes, unschuldig מופיע בצלילים ארוכים, בשירת מקהלת נערים נפרדת "אין ריפיינו" (בהרכב מלא).