ויקיפדיה

א.א.ק. אתונה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 37:
'''א.א.ק אָתוּנָה''' (ב[[יוונית]]: '''AEK''', קיצור של '''Αθλητική Ένωσις Κωνσταντινουπόλεως''' – איגוד הספורט של קונסטנטינופוליס) הוא [[מועדון כדורגל]] [[יוון|יווני]] מהעיר [[אתונה]] המתחרה ב[[ליגת העל היוונית בכדורגל|ליגת העל היוונית]].
 
המועדון הוקם ב-[[13 באפריל]] [[1924]] באתונה על ידי מהגריםפליטים יוונים מ[[איסטנבול|קונסטנטינופול]] בתחילתשהיגרו לאתונה בעקבות [[מלחמת יוון-טורקיה]]., וקבוצת הכדורגל של המועדון צמחצמחה להיות אחדאחת המועדוניםהקבוצות המצליחיםהמצליחות ביותר בכדורגל היווני, כולל 12 אליפויות ו-15 [[הגביע היווני בכדורגל|גביעים יוונים]],. הישג השיא של הקבוצה במפעלים האירופיים הוא העפלתה לרבע שמספקגמר ל[[נבחרתליגת יוון בכדורגלהאלופות|נבחרתוגביע אירופה לאלופות]] כוכביםבעונת רבים[[עונת ומתחרה1968/1969 בתחרויותבגביע האירופאיותאירופה לאלופות בכדורגל|1968/1969]], והיא הקבוצה היוונית הראשונה שהשתתפה בשלב הבתים של [[ליגת האלופות]], בעונת [[עונת 1994/1995 בליגת האלופות|1994/1995]]. בנוסף הגיעה הקבוצה פעמיים לרבע גמר [[גביע אירופה למחזיקות גביע|גביע המחזיקות]], והיא הקבוצה היוונית היחידה שהגיעה לחצי גמר ו[[הליגהגביע האירופיתאופ"א]].
 
צבעי המועדון הם צהוב ושחור, וסמלו הוא [[עיט דו-ראשי]]. מגרשה הביתי של הקבוצה הוא [[האצטדיון האולימפי (אתונה)|האצטדיון האולימפי באתונה]].
 
==היסטוריה==
===שנים ראשונות===
האוכלוסייה היוונית הגדולה בקונסטנטינופול (כיום [[איסטנבול]]), בניגוד לאלה בשאר אזורי [[האימפריה העות'מאנית]], המשיכה במסורת האתלטיקה ואף הקימה מספר מועדוני ספורט על מנת לקדם את האתלטיקה ההלניסטית ואת האידיאלים התרבותיים. רוב הספורטאים ממועדונים אלה נמלטו מהעיר בעקבות [[מלחמת יוון-טורקיה]], ובמהלך [[חילופי האוכלוסין בין יוון וטורקיה|חילופי האוכלוסין ההמוניים]] התיישבו מחדש ב[[אתונה]] וב[[סלוניקי]].
[[קובץ:Konspanoudis.png|שמאל|ממוזער|400px|קונסטאנטינוס ספאנודיס, הנשיא הראשון של המועדון]]
 
ב-[[13 באפריל]] [[1924]] נפגשה קבוצה של מהגרים מקונסטנטינופול ומ[[אסיה הקטנה|אנטוליה]], בהם אתלטים מהמועדונים שהוקמו בקונסטנטינופול, ב"חנות הספורט של אמיליוס ומנלאוס לונאס" ברחוב וראנזראו שבמרכז אתונה, והקימה את א.א.ק. - איגוד הספורט של קונסטנטינופוליס - במטרה לספק צורך ספורטיבי ותרבותי עבור אלפי הפליטים שהתיישבו בפרברים החדשים של אתונה.
 
שורה 56 ⟵ 58:
 
===לאחר מלחמת העולם השנייה===
בהדרכתו של המאמן האנגלי, [[ג'ק בימביבבי]], ובהנהגת השחקנים הוותיקים, מרופולוס, צנטיס, דלאביניאס ומגריאס, ובחיזוקם של [[קוסטאס פוליס]], [[גיורגוס גוליוס]] ו[[פאבלוס אמנואלידיס]], זכתה א.א.ק. בגביע בשנת [[1949]] (ניצחון 2–1 על [[פנאתינייקוס (כדורגל)|פנאתינייקוס]]) ובשנת [[1950]] (ניצחון 4–0 על [[אריס סלוניקי (כדורגל)|אריס סלוניקי]]). הקבוצה אף ניצחה באליפויות מחוז אתונה בשנת [[1950]] ובשנת [[1952]], אבל משחקי הפליאוף הארציים לא שוחקו עקב זימונם של שחקנים רבים בקבוצה למחנה האימונים של [[נבחרת יוון בכדורגל|הנבחרת הלאומית]].
 
בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] החלו את דרכם בקבוצה הכוכבים של הדור הבא, [[ג'יאניס קנאקיס]], [[אנדראס סטאמטיאדיס]] והשוער [[סטליוס סרפידיס]]. ביחד עם פוליס ואמנואלידיס הוותיקים זכתה הקבוצה בגביע של שנת [[1956]], לאחר ניצחון 2–1 על [[אולימפיאקוס (כדורגל)|אולימפיאקוס]] במשחק הגמר. בשנת [[1957]] הצטרף לקבוצה אחד החלוצים הטובים ביותר באותו עידן, [[קוסטאס נסטורידיס]] שעבר מפאניוניוס לאחר שנה של הסגר מאז עזב את קבוצתו הקודמת מכיוון שלא הושג הסכם העברה בין המועדונים. בשנים [[1958]] ו-[[1959]] סיים נסטורידיס כמלך השערים של הליגה, אך הקבוצה לא זכתה בתארים וסיימה פעמיים ברציפות במקום השני אחרי אולימפיאקוס.
שורה 62 ⟵ 64:
עם החתמתו של החלוץ [[דימיטריס פאפיואנו]] בשנת [[1962]], והמשך יכולת ההבקעה של נסטורידיס שהוכתר למלך שערי הליגה חמש שנים ברציפות, זכתה א.א.ק באליפות של שנת [[1963]]. פאפיואנו, שכונה על ידי אוהדי הקבוצה "מימיס", כבש פעמיים בפלייאוף האליפות מול [[פנאתינייקוס (כדורגל)|פנאתינייקוס]], מה שהוביל לתיקו 3–3 שהעניק לקבוצה אליפות ראשונה מאז [[מלחמת העולם השנייה]] בזכות הפרש שערים. את הקבוצה אימן באותה עונה [[ג'נו קסאקנאדי]] והובילו אותה נסטורידיס ופאפיואנו יחד עם הוותיקים סרפידיס וסטאמטיאדיס והצעירים [[אלקוס סופיאנידיס]], [[סטאליוס סקבופילאקאס]], [[גיורגוס פטרידיס]], [[מאנוליס קנלופולוס]] ו[[מילטוס פאפאפוסטולו]].
 
הקבוצה המשיכה בהצלחות עם זכייה בגביע בשנים [[1964]] ו-[[1966]], ובשנת [[1968]] זכתה באליפות נוספת לאחר שובו של קסאקאנדי לעמדת המאמן ובזכות שחקנים מוכשרים כגון [[קוסטאס ניקולאידיס]], [[גיורגוס קראפסקוס]], ו[[אנדראס פאפמנואיל]]. בעונת [[עונת 1968/1969 בגביע אירופה לאלופות בכדורגל|1968/1969]] הפכה א.א.ק. לקבוצה היוונית הראשונה שמגיעה לרבע גמר [[ליגת האלופות|גביע אירופה לאלופות]], תחת הדרכתו של המאמן ה[[הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה|יוגוסלבי]] [[ברנקו סטנקוביץ']], וברבע הגמר הודחה על ידי הקבוצה ה[[צ'כוסלובקיה|צ'כוסלובקית]] [[ספרטק טרנבה]]. לאחר הצטרפותם של [[אפוסטולוס טוסקאס]] והשוער [[סטליוס קונסטאנטינידיס]] זכתה הקבוצה באליפות נוספת ב-[[1971]].
 
בשנת [[1974]] הפך [[לוקאס בארלוס]] לנשיא הקבוצה, ובעזרת המאמן [[פראנטיסק פאדרונק]] בנה את אחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה של המועדון כאשר החתים את השחקנים הטובים ביותר ביוון, וביניהם [[קריסטוס ארדיזוגלו]], [[גיורגוס דדס]], [[גיורגוס סקרקיס]], [[דיוניסיס צאמיס]], [[פאנתליס ניקולאו]], [[פטרוס ראבוסיס]], [[טאקיס ניקולודיס]], [[סטאפנוס תאודורידיס]], [[כריסטוס איצוגלו]], [[ניקוס כריסטידיס]], בנוסף ל[[וולטר ואגנר]] ו[[טימו זאנלייטר]] ה[[גרמניה|גרמנים]] ו[[דושאן בזבאייביץ'ביק]] היוגוסלבי.
 
פאפיואנו מונה ל[[קפטן (ספורט)|קפטן]] הקבוצה, ובעונת [[עונת 1976/1977 בגביע אופ"א|1976/1977]] הפכה א.א.ק. לקבוצה היוונית הראשונה שהעפילה לחצי גמר [[גביע אופ"א]], לאחר שהדיחה את [[דינמו מוסקבה (כדורגל)|דינמו מוסקבה]], [[דרבי קאונטי]], [[הכוכב האדום בלגרד]] ו[[קווינס פארק ריינג'רס]]. בחצי הגמר הפסידה הקבוצה ל[[יובנטוס]], שזכתה בגביע אופ"א בתום העונה. באותה תקופה צורף לקבוצה החלוץ [[תומאס מארבוס]] מ[[פאניוניוס (כדורגל)|פאניוניוס]], מלך שערי הליגה היוונית בכל הזמנים, ויחד עם בזבאייביץ'ביק יצר חוליית התקפה חזקה. מארבוס היה מלך שערי הליגה פעמיים ברציפות כאשר זכתה הקבוצה ב[[דאבל]] ב-[[1978]] ובאליפות נוספת ב-[[1979]].
 
===שנות ה-80 וה-90===
עם נשיא חדש, מיקאליס ארקאדיס, ותחת הדרכתו של המאמן [[הלמוט סנקוביץ']], זכתה א.א.ק. בגביע היווני בשנת [[1983]], לאחר ניצחון 2–0 על [[פאוק סלוניקי (כדורגל)|פאוק סלוניקי]] במשחק הגמר שהתקיים ב[[האצטדיון האולימפי (אתונה)|אצטדיון האולימפי החדש באתונה]], משערים של מארבוס והקפטן [[ואנגליס ולאצ'וס]].
 
א.א.ק. גם המשיכה להיאבק על האליפות, שהגיעה בסופו של דבר בשנת [[1989]]. תחת הדרכתו של שחקנה לשעבר דושאן בזבאייביץ'ביק, לאחר ניצחון 1–0 על [[אולימפיאקוס (כדורגל)|אולימפיאקוס]] במשחק המכריע של העונה שנערך באצטדיון האולימפי. [[טאקיס קראגיוזופולוס]] הבקיע את שער הניצחון והוביל את הקבוצה לאליפות ראשונה בעשור זה. בתחילת העונה הבאה זכתה הקבוצה גם ב[[הסופר קאפ היווני|סופרקאפ]], לאחר שניצחה בפנדלים את [[פנאתינייקוס (כדורגל)|פנאתינייקוס]].
 
בעקבות הזכייה באליפות בנתה א.א.ק. את אחת הקבוצות הטובות ביותר בהיסטוריה שלה, בהנהגתו של [[סטליוס מאנולס]] ובכיכובם של [[טוני סאבבסקי]], [[דניאל באטיסטה]], [[ואיוס קאראגיאניס]], [[ואסיליס דימיטריאדיס]], [[גיורגוס סאווידיס]], [[אלכוס אלכסנדריס]] ו[[רפיק סבנדזוביץ']]. ב-[[1990]] זכתה הקבוצה בגביע הליגה היחיד ששוחק ביוון, לאחר שניצחה את 3–2 אולימפיאקוס במשחק הגמר, ולאחר מכן זכתה בשלוש אליפויות רצופות ([[1991]], [[1992]], [[1993]]).
שורה 82 ⟵ 84:
 
===במאה ה-21===
בשנת [[2000]] זכתה א.א.ק זכתה. בגביע ה-12 בשנתתחת [[2000]]הדרכתו תחתשל המאמן [[ג'יאניס פאתיקאקיס]]., הקבוצהלאחר ניצחהניצחון את3–0 על [[איוניקוס (כדורגל)|איוניקוס]] 3-0במשחק בגמרהגמר משערים של דמיס ניקולאידיס, [[מילן פטקוב]] וקריסטוס מאלדניס. ניקולאידיס קיבל מאוחר יותר את פרס המשחק ההוגן של [[פיפ"א]] כיווןמכיוון שהוא דיווחשדיווח לשופט ששער שהוא הבקיע,שכבש הובקע ביד, וגרם לפסילתו. בעונת [[{{בספורט|2001]]-[[|2002]]}} הגיעהסיימה א.א.ק. יחדבמקום עםהשני אולימפיאקוסכאשר למקום הראשון, אךרק הפרש שערים טוב יותר של אולימפיאקוס מנעהעניק את האליפות ה-12לאולימפיאקוס, מא.א.ק.אך בגביעבגמר לעומתהגביע זאת,ניצחה א.א.ק. ניצחה3–0 את אולימפיאקוס והרוויחהוזכתה גביע מספרבגביע ה-13 של המועדון.
 
למרותבקיץ ההצלחות2002 עלמונה המגרש, תקופה זאת תיזכר בזכות חזרתו שלשוב דושאן בזבאייביץ'ביק כמאמןלמאמן בקיץ 2002. תחת בז'ביקהקבוצה, הקבוצהותחתיו הגיעה הקבוצה לשלב הבתים של [[ליגת האלופות]] בזכותבעונת שני[[עונת ניצחונות,2002/2003 בביתבליגת ובחוץהאלופות|2002/2003]], עללאחר שהדיחה את [[אפואל ניקוסיה]]. בשלב הבתים הקבוצה הוציאה הקבוצה תיקו בכל ששת המשחקים, מול [[רומא (כדורגל)|רומא]], [[ריאל מדריד]] ו[[ראסינג גנק]]., הבאתסיימה השחקניםבמקום השלישי בבית עם שש נקודות והמשיכה לגביע אופ"א, שם הדיחה את [[ניקולאסמכבי לימפרופולוסחיפה (כדורגל)|מכבי חיפה]] ואך בשמינית הגמר הודחה על ידי [[יואניסמאלגה אוקאס(כדורגל)|מאלגה]]. לקבוצהבעונת הבטיחה[[עונת תחייה2003/2004 מחדשבליגת למרותהאלופות|2003/2004]] הצרותהגיעה הכלכליות.שוב עונהלשלב חלשההבתים הגיעהשל ואיתהליגת הגיעוהאלופות הריסתוהוגרלה הביתלבית שלשכלל הקבוצהאת בשבעים[[מונקו השנה(כדורגל)|מונקו]], האחרונות[[דפורטיבו לה קורוניה]] ו[[פ.ס.וו. איינדהובן]], אצטדיוןוסיימה ניקוסבמקום גומזהאחרון ושחרורובבית. שללקבוצה הקפטןהצטרפו דמיס[[ניקולאס ניקולאידיסלימפרופולוס]] ו[[יואניס אוקאס]], בגללואצטדיונה הבעיותהביתי הכלכליות.של ניקולאידיסהקבוצה נסגר מצידולאחר חתםשנפגע ב[[אתלטיקורעידת מדרידאדמה]] שפקדה את אתונה ב-[[1999]]. בגללהקפטן כלניקולאידיס הצרותשוחרר הללועקב בעיות כלכליות, בזובאייביץ'ביק נאלץ להתפטר בשנת [[2004]] לאחר שהאוהדים מחו נגדו. הקבוצה הגיעה למצב של פשיטת רגל, והפסידה את כל כוכבי [[יורו 2004]] לקבוצות אירופאיות אחרות.
 
בשנת 2004 עמד דמיס ניקולאידיס בראשה של קבוצת אנשי עסקים שרכשה את המועדון והפך לנשיא המועדון. ובעזרת האוהדים החל לייצב את המצבה הכלכלי של הקבוצה והצליח לבטל את החובות מול הנושים הרבים. לאר מכן החל ניקולאידיס בהחזרת השחקנים שכיכבו בקבוצה בעבר, ומינה את שחקנה לשעבר של הקבוצה, [[איליה איביץ']] למנהל הטכני ואת [[פרננדו סנטוס]] למאמן. כתוצאה מכך מכרה הקבוצה כמות שיא של מנויים, למעלה מ-17,000 אלף. בעונת {{בספורט|2005|2006}} הגיעה הקבוצה לגמר הגביע, בו הפסידה 0–3 לאולימפיאקוס, וסיימה את העונה במקום השני בליגה. בעונת [[עונת 2006/2007 בליגת האלופות|2006/2007]], תחת הדרכתו של המאמן ה[[ספרד]]י [[לורנס סרה פרר]], הגיעה הקבוצה לשלב הבתים של ליגת האלופות לאחר שהדיחה את [[הארט אוף מידלות'יאן|הארטס]], והוגרלה לבית שכלל את [[מילאן]], [[ליל (כדורגל)|ליל]] ו[[אנדרלכט]]. א.א.ק. צברה 8 נקודות, סיימה במקום השלישי והמשיכה לגביע אופ"א, שם הודחה על ידי [[פריז סן-ז'רמן]].
הקבוצה הגיעה למצב של פשיטת רגל, והפסידה את כל כוכבי [[יורו 2004]] ואת כל השחקנים המקצועיים לקבוצות אירופאיות אחרות. [[קוסטאס קאצוראניס]], ניקולאס לימפרופולוס, [[ואסיליס בורבוקיס]], [[גריגוריוס גאורגאטוס]], [[תאודורוס זאגוראקיס]], [[מיכאליס קאפסיס]], [[מיכאליס קאסאפיס]], [[מיקל קריק]], [[ואסיליס לאקיס]], [[ואסיליס ציארטאס]] ויואניס אוקאס היו הכוכבים שעזבו את מועדון הפאר ברגע המשבר.
[[קובץ:Apollon AEK 2017-18.png|שמאל|ממוזער|400px|אוהדי א.א.ק. במשחק חוץ מול [[אפולון סמירניס]] במחזור האחרון של עונת 2017/2018, בו הוכתרה הקבוצה לאלופת יוון בפעם ה-12]]
לקראת עונת {{בספורט|2007|2008}} החתימה הקבוצה את הכוכב ה[[ברזיל]]אי [[ריבאלדו]] מאולימפיאקוס, והודחה במוקדמות ליגת האלופות על ידי [[סביליה (כדורגל)|סביליה]]. בגביע אופ"א עברה את שלב הבתים והודחה על ידי [[חטאפה (כדורגל)|חטאפה]] בשלב 32 האחרונות. בליגה סיימה במקום השני בפעם השנייה ברציפות, ובנובמבר [[2008]] מונה דושאן באייביץ' למאמן הקבוצה בפעם השלישית. בתום עונת {{בספורט|2008|2009}} הגיעה הקבוצה לגמר הגביע היווני, בו הפסידה לאוליפיאקוס 14–15 בפנדלים. בעונת 2010/2011 הגיעה הקבוצה לראשונה לשלב הבתים של [[הליגה האירופית]], וסיימה במקום השלישי בבית. במהלך העונה הוחלף המאמן באייביץ' ב[[מנואל חימנז]], ובסופה זכתה הקבוצה בגביע היווני לאחר ניצחון 3–0 על [[אטרומיטוס]] במשחק הגמר.
בשנת 2004, דמיס ניקולאידיס, בראשם של כמה אנשי עסקים, רכש את הקבוצה והפך את עצמו לנשיא המועדון ובעזרת האוהדים החל להרים את הקבוצה כלכלית. ההצלחה הראשונה שלו היה ביטול החוב מול הנושים הרבים. השלב הבא של ניקולאידיס היה להחזיר את הכוכבים הביתה. הוא מינה את שחקנה לשעבר של הקבוצה, [[איליה איביק]] למנהל הטכני של הקבוצה והביא את [[פרננדו סאנטוס]] לאמן את הקבוצה. האוהדים הגיבו ברגליים וקנו כמות שיא של מנויים, למעלה מ-17,000 אלף. גם התוצאות החלו להגיע. הקבוצה החתימה את [[חוליו סזאר]], הגיעה לגמר הגביע, סיימה מקום שני בליגה, מה שהקנה לה כרטיס ל[[גביע אופ"א]]. בעונת [[2006]]-[[2007]] הגיע מאמנה לשעבר של [[ריאל בטיס]], [[לורנזו סרה פרר]] לאמן את הקבוצה לאחר שחוזהו של פרננדו סאנטוס הסתיים ולא חודש.
 
בסיום עונת {{בספורט|2012|2013|13}} ירדה לליגהא.א.ק. השנייהאתונה לליגת המשנה לראשונה בתולדותיה, לאחר שסיימה במקום הלפני אחרון בטבלה, ובנוסף שלוש נקודות הורדו ממאזנה בעקבות התפרעות אוהדים במשחק מול פנאתינייקוס. בעקבות ירידתמצב הליגה,המועדון החליטה הקבוצהההנהלה לרדתלא להתמודד בליגה מקצוענית בעונה הבאה ולרדת מרצון לליגה השלישית ביוון, וזאתעל כדימנת לבנות את עצמההקבוצה מחדש. בסיום עונתבעונת {{בספורט|2013|2014|14}} עלתהסיימה לליגהבמקום השנייה,הראשון ובסיוםבליגה עונתהשלישית ללא הפסד, ובעונת {{בספורט|2014|2015|15}} שבהסיימה ל[[ליגתבמקום העלהראשון היווניתבליגה בכדורגל|ליגתהשנייה העלללא הפסד, וחזרה לליגה היוונית]]הבכירה.
 
בעונת {{בספורט|2015|2016}} סיימה הקבוצה במקום השלישי בליגה, ובעונת [[עונת 2016/2017 בליגה האירופית|2016/2017]] הודחה במוקדמות הליגה האירופית על ידי [[סנט אטיין (כדורגל)|סנט אטיין]]. בעונת [[עונת 2017/2018 בליגת האלופות|2017/2018]] הודחה במוקדמות ליגת האלופות על ידי [[צסק"א מוסקבה (כדורגל)|צסק"א מוסקבה]] ולאחר מכן העפילה לשלב 32 האחרונות בליגה האירופית והודחה על ידי [[דינמו קייב]]. בתום העונה זכתה באליפות ה-12 בתולדותיה, 24 שנים אחרי האליפות הקודמת, והייתה קרובה לזכייה ב[[דאבל]] אך בגמר הגביע הפסידה 0–2 ל[[פאוק סלוניקי (כדורגל)|פאוק סלוניקי]].
בעונת {{בספורט|2017|2018|18}} הקבוצה התבססה בראשות טבלת הליגה וזכתה באליפות מספר 12 בתולדותיה וראשונה מזה 24 שנים . בנוסף ,א.א.ק העפילה לגמר [[הגביע היווני בכדורגל|הגביע היווני]]. ואומנם כשלה בשלב המוקדמות השלישי של [[ליגת האלופות]], אחרי הפסד ל[[צסק"א מוסקבה (כדורגל)|צסק"א מוסקבה]], היא סיימה את שלב הבתים ב[[הליגה האירופית|ליגה האירופית]] במקום השני והעפילה לשלב 32 האחרונות בטורניר.
 
==סמל וצבעים==
שורה 251 ⟵ 253:
* 1977/1978: תומאס מאברוס
* 1978/1979: תומאס מאברוס
* 1979/1980: דושאן בזבאייביץ'ביק
* 1984/1985: תומאס מאברוס
* 1987/1988: הנריק נילסן
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/א.א.ק._אתונה"