דורון הרצוג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TMagen (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תוכנ\1ת, דוגמה\1, אנציקלופדיה
שורה 2:
 
== קורות חייו ==
נולד וגדל בירושלים בשכונת בקעה, בן לניצולי שואה. למד בבית הספר היסודי "דוגמאדוגמה" ובתיכון הדתי תיכון [[הימלפרב]]- פעל כנער להקמת סניף בני עקיבא בקעה בירושלים
- הדריך סיורי קבוצות כבר בתיכון, התנדב במד"א במהלך מלחמת יום כיפור. חבר במועצת הנוער
ובתנועת 'נועם' – נוער מניע שססמתו הייתה 'בלעדיך אי אפשר'. אמירה שהייתה נר לרגלו לאורך חייו.- שירות בנח"ל כחובש. שירת בהיאחזות הנח"ל 'מבוא דותן'.
- התנדב כמדריך מתנדב בחברה להגנת הטבע משנת 1979 ,קיבל פרס 'מדריך מתנדב מצטיין' כהוקרה על
פועלו בשנת 2008.
- 83 'הוכשר כמורה דרך של משרד התיירות.- 79 – '85 :'הסוכנות היהודית, הנוער החלוץ – יוזם והוגה תכניותתוכניות שבת לקבוצות מחו"ל המגיעות לביקור
בארץ, בניהולו של אליק מאיר- - שליח בקהילה היהודית של מלברון באוסטרליה מטעם בני עקיבא העולמי במשך כ-3 שנים 85-'87.'- 88 – '96 'עבד בארגון אכסניית הנוער (אנ"א) במחלקת ההדרכה.- משנת 96 'הקים את חברת אפיק אחר, במסגרת החברה הפיק אירועים רבים כדוגמת פסטיבל הלחם
במוזיאון ישראל, 'אור בהיכל' – הצגות ופעילויות לחנוכה בהיכל שלמה בירושלים, ועוד. בנוסף, יזם במסגרת החברה הקמה של 'חדרי לימוד חוויתיים' בנושאי תנ"ך, ציונות ומתמטיקה. החדרים
שורה 15:
== בית הקברות סמבוסקי ==
פיתוח מחקר ושיקום [[בית הקברות סמבוסקי]] – החל משנת 1979 עוד בהיותו בן בגיל 22 ,בעודו מסייר במורדות [[הר ציון]], פגש הרצוג את ההזנחה הרבה השוררת בבית העלמין היהודי העתיק [[בית הקברות סמבוסקי|סמבוסקי]] באותה שנה ניסח הרצוג מכתב לשר הדתות בו תיאר את ההזנחה והעזובה השוררת בבית העלמין סמבוסקי העתיק, השוכן במורדות הר ציון. מאז, פעל במאמץ מתמשך מול הרשויות במשך 30 שנה עד לתחילת עבודות השיקום, בסמוך לפטירתו. דורון 'גילה עפר' מבין עיני הנפטרים בקיום מחקר ייחודי שבמסגרתו פענח פנקס רשימות הנפטרים בקולמוס חצי ספרדי, ניתח מפות עתיקות ותצלומי אוויר, תיעד מצבות שהושחתו בשטח, עד שהצליח לזהות 1631 נפטרים ולסייע בזיהוי מדויק של מאות ממקומות קבורתם. הרצוג הדריך סיורים במקום ופעל להעלאת המודעות אודות המצב בשטח. לאחר מותו פורסם מחקרו המקיף שהיווה פריצת דרך בחקר בית העלמין. (אדם פרטי ללא משאבים ייחודים שפעל ליצירת שינוי בתחומים שונים). הרצוג הדריך מורשת קרב ופיתח את הידע בתחום – בסן סימון, המושבה היוונית, שכונת בקעה. חקר את קורות שכונת מקור חיים במלחמת העצמאות אשר לא זכתה לסיקור מקיף ורחב עד כה. השכונה התמודדה עם 'מצור בתוך המצור' שהוטל על ירושלים במלחמה, ותושביה ומגינה נאבקו בגבורה להחזקת השכונה במלחמה. הרצוג יחד עם דודיק כתר, יליד השכונה בעת המלחמה, חקרו ותיעדו את הנעשה בשכונה ואף קיימו כנס של הלוחמים בשכונה בשנת 1995 . פעלו להקמת מצבה לזכר הנופלים בשכונה ולהנצחת זכרם ומעשיהם
הראויים להוקרה. הרצוג חקר במסגרת מחלקת המחקר של הקרן למורשת הכותל המערבי, והידע ויכולת הלמידה שלו היו מפורסמים ברבים עד שכונה האינציקלופדיההאנציקלופדיה המהלכת. ידיעותיו שרכש באופן אוטודידקטי ומחוץ למוסדות האקדמיים הובילו אותו לניתוח המקורות הראשוניים באופן בלתי אמצעי ולעיתים לחדש זווית שונה מהמקובל. ידע רב תחומי רחב ומעמיק. אסף פרטי יודאיקה של פריטים הקשורים לכותל המערבית ובהם גלויות ותצלומים נדירים. ( עיצוב חדרים בקק"ל. )
 
==הגותו ויצירתו==