חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
צבי מתן (שיחה | תרומות)
שורה 23:
 
====שלבי החידון בישראל====
השלב הראשון של חידון התנ"ך בישראל מתקיים במבחן בכתב המיועד לבחור את המתמודדים בחידונים מחוזיים. בעבר התקיימו המבחנים המוקדמים במנותק מבתי הספר והנבחנים שהשיגו את הציונים הגבוהים ביותר בכל מחוז עלו לחידון מחוזי פומבי. בשנת 1983 החליט [[משרד החינוך]] לקיים את המבחנים בצמידות לבתי הספר, והמבחן המוקדם נקרא מאז "המבחן הבית ספרי", וכל בית ספר מעלה למבחן המחוזי עד שלושה נציגים שקבלו את הציונים הגבוהים ביותר בבית הספר (אלא אם באותו בית ספר יש כמות רבה של נבחנים ואז מעלים ארבעה). המבחן מתקיים בכל בתי הספר באותו יום ובאותה שעה ומיועד לתלמידי כיתות ט'-י"ב.
 
בשלב השני מתקיימים מספר חידונים מחוזיים פומביים במקביל. בעבר היו ארבעה מחוזות והחל מסוף שנות ה-80 מתקיימים חידונים בשישה מחוזות. על מנת לעודד השתתפות תלמידים מבתי ספר ממלכתיים הוחל בראשית [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] לקיים חידונים מחוזיים נפרדים לבתי ספר ממלכתיים ולבתי ספר ממלכתיים דתיים. באופן כללי, החידון כולל חלק מוקדם בכתב ולאחר מכן הנבחנים בעלי הציון הגבוה ביותר (בדרך כלל 16–18) עולים לשלב הפומבי הנערך על במה בנוכחות קהל. לאחר סבב שאלות בעל פה (שונות לכל אחד) עולים לשלב הבא 7–8 המשתתפים בעלי הניקוד הגבוה ביותר שבו נשאלות שאלות בזק באמצעות מחשב. לאחר מכן עולים 4–5 המשתתפים בעלי הניקוד הגבוה ביותר לשלב הפומבי השלישי, הנקרא "שלב השאלה הזהה". בסיום החידון המחוזי מוכתר חתן או כלת התנ"ך המחוזי. במשך שנים רבות שלח כל חידון מחוזי 3–4 נציגים לחידון ארצי. אולם בשנת תשע"ג שונה הנוהג ומכל חידון מחוזי נשלח נציג אחד בלבד לחידון הארצי.