יבנאל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:ישראל: מועצות מקומיות במחוז הצפון באמצעות HotCat |
מ תקלדה |
||
שורה 26:
ב־[[1901]] רכשה [[יק"א]] קרקעות במימון [[הברון רוטשילד]]{{הערה|1=ד"ר [[זאב וילנאי]], '''אנציקלופדיה לידיעת הארץ''', הוצאת ידיעות אחרונות, 1956.}} באזור '''חורבת ימה''' ("ח'רבת ימא"), בה שכנה לפי הסברה{{הערה|[[יואל אליצור (בלשן)|יואל אליצור]], '''מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], 2014 עמ' 120-119.}} העיירה ה[[תלמוד]]ית "[[כפר ימה]]", אשר זוהתה על ידי [[חז"ל]] עם העיר [[המקרא]]ית "יַבְנְאֵל" שבנחלת [[שבט נפתלי]].{{הערה|{{ירושלמי|מגילה|א|א}}; השוו: {{תנ"ך|יהושע|יט|לג}}.}}
הקרקעות שנרכשו הוצעו ל"אנשי סאחאם ג'ולן" וב־1901 עלו עשר משפחות מצפת, ראש פינה, ומטולה לקרקע. ראשוני המתיישבים ביבנאל מאנשי סאחאם ג'ולן היו: שבתאי סאחין, יחיאל ברקוביטש, יעקב ואלוביטש, א. אלכסנדר, שמואל צבי מייזל, ניסים לוי, דוד יוסף לוי, פסח מקארוב, יצחק לוי, עזריאל לוי, יחזקאל לוי, משה בנימין, יעקב אליהו, משה וינגר, משה פורטר, משה לבקוביטש, אליהו גוטרמן, יעקב לייבוש מאירוביטש. מאנשי ראש פינה: יעקב דב מגידוב, שמואל פיקוביטש, מאיר כץ. מאנשי
ב־[[1909]] הואשם לוי על ידי כפריים ערבים ברצח אחד מחבריהם שהסתנן ליבנאל לביצוע [[גניבות חקלאיות בישראל|גניבה חקלאית]]. מחשש ל[[נקמת דם]] עזב לוי את הארץ והיגר לבולגריה. גם לאחר שהוברר שהערבי נרצח על רקע סכסוך פנים שבטי, סירבו העות'מאנים לאשר ללוי לחזור והוא נותר בבולגריה. ב־[[1910]] עזבה משפחתו של לוי את יבנאל וחזרה לבולגריה. כעבור מספר חודשים עזבו שאר תשע המשפחות מעולי בולגריה את המושבה.{{הערה|קשלס, חיים, '''ראשית הפעילות הציונית, עליה והתיישבות בארץ ישראל''', עמודים 104-106.}}
|