נישואים בכפייה – הבדלי גרסאות

 

== נישואים בכפייה בעיני הדתות השמיות ==

בתלמוד הבבלי במספר מקומות נקבע כי לא ניתן 'לקדש' קרי ליצור את אחת הפעולות המרכזיות העומדות בתהליך הנישואין היהודי 'שלא מדעתה של האישה' (קידושין ב:). ברם הפרשנים מכירים בעובדה כי קביעה זו שלא ניתן לקדש אישה שלא מדעתה אינה עולה בהכרח מפשטי הכתובים (מאירי בית הבחירה קידושין ב.) שכן לשון הכתוב הוא 'כי יקח איש אישה' קיחה שאינה בהכרח רצונית, מתוך הסיפורים במקרא נראה כי קיימת אופציה משפטית 'לקיחה', אך בפועל אין כופים על אישה את הקיחה ויעיד על כך אליעזר עבד אברהם האומר לאדונו כי 'אולי לא תאבה האישה ללכת' (בראשית כד:ה). להלכה התקבלה דעתו של חכם [[מר בר רב אשי]] כי לא ניתן לקדש אישה בעל כורחה וכך נפסק בשולחן ערוך: {{ציטוטון|אין האשה מקודשת אלא לרצונה. והמקדש אשה בעל כרחה, אינה מקודשת.}} (שו"ע אה"ע מב סעיף א)

 

על פי מאגר ה[[חדית']]ים (אמירות), אחד המקורות שהמוסלמים מסתמכים עליהם אחרי [[הקוראן]] (הספר הקדוש של המוסלמים), זה [[חדית']], שמדבר בלשונו של הנביא [[מוחמד]] “והוא אומר: "בתולה לא צריכה להיות נשואה עד שמבקשים הסכמתה; והיא לא צריכה להיות נשואה עד שהיא נשאלת אם היא מסכימה להתחתן או לא". וזה הנביא נשאל :"הו השליח של אללה, איך היא (הבתולה) יכולה להביע את הסכמתה?" הוא אמר: "על ידי שתיקה". "היו אנשים שאמרו שאם בתולה לא מתבקשת להסכים והיא עדיין לא נשואה, ואז גבר, על ידי משחק טריק מציג שני עדים שווא כי הוא נשוי לה בהסכמתה והשופט מאשר את נישואיו כאמתיים, והבעל יודע כי העדים היו כוזבים, אז אין שום רע בשבילו לממש את נישואיה ואז הנישואים נחשב תקפים ומוצדקים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Bukhari, I. (1987).|שם=Sahih al-Bukhari|כתב עת=Kitab Bhavan, New Delhi, India. https://sunnah.com/bukhari/90.}}}}

 

בספר פתח אלבארי שמפרש את החדית'ים (האמירות) של הנביא בצורה פשוטה ממקור (מאגר) החדית'ים הראשון- ״צחיח אלבוח'ארי״- רואים שאין אפשרות להכריח בנות בתולות להתחתן עם מישהו ללא הסכמתן, והן צריכות לאשר לפחות בשתיקה קטנה שמעידה על כך שיש הסכמה על הנישואין הללו.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Hajar, I., & ibn Ali, A. (1985).|שם=Fath-al-Bari|כתב עת=. Libanon: Dar al-Fikr, t. th}}}}

 

חוזה נישואים אשר נוצר על ידי הבורא, היוצר את האדם, חייב להיות בהסכמה אישית של שני הצדדים ללא שקר. מצריך להיות חיבור ביניהם, שישפר את חיי בני הזוג ויעזור להם להביא ילדים לקיים משפחה. (חוק / 776 בכנסייה הקתולית) בדוח הו[[ותיקן]] השני "הכנסייה בעולם כיום"  מבהיר את המושג "נישואים" כהתחייבות בין אנשים מתוך כוונה לחיות ביחד באהבה ושלווה.

 

אחד היסודות של הנישואים על פי חוקי הכנסייה הוא שההתחייבות מבוססת על הסכם בין בני זוג, כלומר, על שביעות רצונם האישית, שאינה מתבטלת. זהו מוסד שהוקם על ידי החוק האלוהי, ובעיני החברה עצמה, עולה מן המעשה האנושי שבו שני בני הזוג נותנים את עצמם זה לזה ומקבלים את האחר. "הקשר הקדוש הזה אינו כפוף לזכויות אדם. עקרון הנישואין הוא בעיקר לטובת הזוג והילדים והקהילה"{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=) Saka, S. (2005)|שם=The secret of marrige of the Catholic Church.|כתב עת=.Iraq: Diwan.}}}}

 

לפי חוק הכנסייה הלטינית: הנישואין מתקיימים אחרי הפרת שביעות רצונם המלאה של בני הזוג מול הכנסייה והכומר. רק בדרך הזאת הם יכולים להתחתן. (החוק / 1623 של הזכות החוקית של קבוצת הכנסייה הלטינית). ועל פי המסורת של הכנסיות המזרחיות, בתפילה בטקס החתונה, בני הזוג מקבלים את רוח הקודש כמו הקשר של האהבה בין ישו לכנסייה.

 

 

== הערות שוליים ==

 

[[קטגוריה:נישואים]]