חולית (גאוגרפיה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרועד מעת לעת (שיחה | תרומות) |
הרועד מעת לעת (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 28:
דיונות מכלול הן השתלבות של שתיים או יותר סוגי דיונות. דיונות סהר עם דיונות כוכב בקצותיהן הן הסוג הנפוץ ביותר של דיונת מכלול.
דיונות פשוטות קיימות באזורים שכיוון ועוצמת הרוח קבועים מאז היווצרות הדיונה, בניגוד לדיונות מכלול או דיונות מורכבות המרמזות על שינוי בעצמה וכיוון הרוח.
הדיונות נוצרות במקומות שגלים בונים מעודדים את הצטברות החול וכאשר הרוח המובילה נושאת את החול לפנים הארץ. כדי שייווצרו דיונות במישור החוף יש צורך במכשולים כגון צמחייה, חצץ וכו' שיעזרו ללכוד את גרגירי החול הנעים. כאשר גרגרי החול נתפסים הם מתחילים להיערם ומתחילה היווצרות של דיונה. הרוח משפיעה על ערמת החול על ידי נשיאת חלקיקי החול עם כיוון הרוח. לאט לאט פעולה זו גורמת לדיונה לנוע לכיוון פנים הארץ, ובכך לאגור עוד ועוד חול. דיונות הופכות למחסום לרוח. כאשר דיונות נעצרות נוצר רצף צמחייה. התנאים בדיונה עוברית קשים מאוד, רוחות חזקות מהים נושאות מלח המפריע להתפתחות הצמחייה. הדיונה יבשה ובעלת ריכוז גדול של קלציום-קרבונט. זרימת המים מביאה אתם אצות רקובות ההופכות לדשן לצמחייה החדשה המתפתחת על הדיונה. צמחים הגדלים על דיונות אלו מותאמים היטב לתנאים הקשים של הדיונה העוברית, לרוב צמחים אלו בעלי שורשים מאוד ארוכים המגיעים לאזור המים התת-קרקעי. השורשים העמוקים מאחדים את החול והדיונה העוברית הופכת לקדם דיונה ככל שיותר חול מגיע לצמחייה. הצמחייה מוסיפה חנקן לאדמה המאפשר לצמחים פחות חזקים להתפתח על הדיונה. צמחים אלו מותאמים לקרקע יבשה יחסית. דיונות צעירות נקראות דיונות צהובות ודיונות עם רקבוביות גדולות נקראות דיונות אפורות. בוואדי בין דיונות אפורות המינים הנדירים יותר של צמחייה מתפתחים.▼
==תהליכי מדבור==
שורה 37 ⟵ 34:
==דיונות בישראל==
[[קובץ:JEWISH PIONEERS BEHIND THEIR CARTS POSING FOR A PICTURE IN THE SANDS OF TEL AVIV. חלוצי ההתיישבות בתל אביב מצטלמים בדיונות החול של העיר..jpg|ממוזער|חלוצי ההתיישבות בתל אביב מצטלמים בדיונות החול של העיר, 1910]]
[[קובץ:Ashdod-dune01.jpg|ממוזער|דיונת החול הגדולה באשדוד]]
דיונות החול של ישראל מכסות שטח של כ-1,600 קמ"ר, כש 1,300 קמ"ר מצויים בנגב הצפון מערבי (חולות חלוצה, עגור, שדה חלמיש, שונרה, רביבים, נחל סכר) והשאר מצויות במישור החוף הדרומי. חולות צפון מערב הנגב הם הקדומים ביותר. הם פלשו לאזור לפני למעלה מ-15,000 שנים. חולות מישור החוף הדרומי צעירים יותר, כנראה בגיל 1000–1500 שנים. חולות צפון מערב הנגב ומישור החוף התייצבו בסוף המאה הקודמת בשל השינויים הדרסטיים שחלו בשימושי הקרקע בארץ. משנת 1996 ועד 2005 ניכרה ירידה בכיסוי הצומח בנגב בעקבות בצורת, המשפיעה על יציבות הדיונות ומערערת אותה.
שורה 48 ⟵ 46:
===רשימת חולות מישור החוף הדרומי===
▲הדיונות נוצרות במקומות שגלים בונים מעודדים את הצטברות החול וכאשר הרוח המובילה נושאת את החול לפנים הארץ. כדי שייווצרו דיונות במישור החוף יש צורך במכשולים כגון צמחייה, חצץ וכו' שיעזרו ללכוד את גרגירי החול הנעים. כאשר גרגרי החול נתפסים הם מתחילים להיערם ומתחילה היווצרות של דיונה. הרוח משפיעה על ערמת החול על ידי נשיאת חלקיקי החול עם כיוון הרוח. לאט לאט פעולה זו גורמת לדיונה לנוע לכיוון פנים הארץ, ובכך לאגור עוד ועוד חול. דיונות הופכות למחסום לרוח. כאשר דיונות נעצרות נוצר רצף צמחייה. התנאים בדיונה עוברית קשים מאוד, רוחות חזקות מהים נושאות מלח המפריע להתפתחות הצמחייה. הדיונה יבשה ובעלת ריכוז גדול של קלציום-קרבונט. זרימת המים מביאה אתם אצות רקובות ההופכות לדשן לצמחייה החדשה המתפתחת על הדיונה. צמחים הגדלים על דיונות אלו מותאמים היטב לתנאים הקשים של הדיונה העוברית, לרוב צמחים אלו בעלי שורשים מאוד ארוכים המגיעים לאזור המים התת-קרקעי. השורשים העמוקים מאחדים את החול והדיונה העוברית הופכת לקדם דיונה ככל שיותר חול מגיע לצמחייה. הצמחייה מוסיפה חנקן לאדמה המאפשר לצמחים פחות חזקים להתפתח על הדיונה. צמחים אלו מותאמים לקרקע יבשה יחסית. דיונות צעירות נקראות דיונות צהובות ודיונות עם רקבוביות גדולות נקראות דיונות אפורות. בוואדי, בין דיונות אפורות,
רצועת החולות נמשכת במישור החוף לכל אורכו ומגיעה לרוחב של 5 - 6 קילומטרים, ונקטעת לארבע יחידות משנה רוחביות על ידי עמקי הסחף שיוצרים ערוצי הנחלים בדרכם אל הים:
* חולות אשקלון (בין [[נחל שקמה]] ל[[אשקלון]])
| |||