מוסטפא כמאל אטאטורק – הבדלי גרסאות

ב-19 בספטמבר 1918 החל [[קרב מגידו]] והארמייה השמינית שישבה באזור החוף החלה בנסיגה. כמאל הורה לכוחותיו לסגת לכיוון ירדן, אולם כוחות הארמייה השביעית נקלעו למלכודת טופוגרפית וספגו אבידות רבות מידי חיל האוויר הבריטי ב[[הקרב בנחל תרצה|קרב בנחל תרצה]]. שרידי הארמייה המשיכו בנסיגה לכיוון סוריה והשתתפו ב[[קרב סמח']]. למרות זאת הצליח כמאל להסיג את כוחותיו צפונה ולבסס קו הגנה צפונית ל[[חלב (עיר)|אלפו]]. כמאל נחשב כגנרל העות'מאני היחיד שלא הפסיד בקרב במהלך מלחמת העולם הראשונה.

[[קובץ:Kemal Ataturk street in Tel Aviv.JPG|250px|ממוזער|שמאל|שלט ברחוב אטאטורק בתל אביב]]

 

באוקטובר [[1918]] נכנעו העות'מאנים למעצמות ההסכמה, והרגש הלאומי הטורקי התעורר בעקבות הכיבוש היווני של [[איזמיר]] ב-[[15 במאי]] [[1919]], אשר זכה לתוקף עם חתימת [[הסכם סוור]] ב-[[10 באוגוסט]] [[1920]].

{{הפניה לערך מורחב|רפורמות אטאטורק}}

המורשת החשובה ביותר שהותיר מוסטפא כמאל הייתה מסע ה[[חילון]] והמודרניזציה שהחיל על העם הטורקי. החליפות (תוארו של ראש המאמינים המוסלמים, שבו החזיקו הסולטאנים העות'מאנים) בוטלה במרץ [[1924]]. התואר פשה בוטל. ה[[מדרסה|מדרסות]] - בתי הספר האסלאמיים - נסגרו. ה[[שריעה]] לא הייתה עוד החוק המחייב במדינה, ו[[המג'לה]] - קובץ דיני הממונות המבוסס על הדין המוסלמי - הוחלף בקוד האזרחי ה[[שווייץ|שווייצרי]] בשנת [[1926]]. דיני העונשין ה[[איטליה|איטלקיים]] ודינים מסחריים [[גרמניה|גרמניים]] אומצו אף הם.

 

שחרור האישה קיבל דחיפה מעצם נישואיו של מוסטפא כמאל בשנת [[1923]] לאישה בשם לטיפה אושאקי, שהייתה בעלת חינוך מערבי. השניים התגרשו בשנת [[1925]]. מספר חוקים עודדו שינוי זה בחברה המסורתית, ובשנת [[1934]] קיבלו הנשים [[זכות בחירה]] לפרלמנט, ואת הזכות להיבחר כנציגות לפרלמנט.