הקרב על קיבוץ גשר – הבדלי גרסאות

חיל המשלוח העיראקי נועד לפלוש לארץ ישראל בגזרה שבין [[הירמוך]] ו[[נחל תבור]]. על מנת לשבש ככל האפשר את הפלישה, ערכה 'ההגנה' תוכניות לפוצץ את הגשרים הסמוכים לקיבוץ, ואף הוטמן [[חומר נפץ]] לשם כך. אולם הימצאות יישוב יהודי - נהריים ותל אור - בעברו המזרחי של הירדן מנעה את פיצוץ הגשרים כל עוד שרר המנדט. בנוסף, ימים אחדים קודם שתקף, פוצץ הלגיון את גשר הירמוך, וגשרי הירדן נותרו הקשר היבשתי היחיד של נהריים ותל אור אל ארץ ישראל המערבית. ב-14 במאי השתלטו הערבים על המפעל בנהריים וחיסלו את היישוב היהודי בתחומי עבר הירדן. ניסיון לפוצץ את הגשרים בעזרת חומר הנפץ שהוטמן מראש, נכשל. כיוון שכך, ב-[[14 במאי]] בלילה, פוצצו חבלני 'גולני' את גשר הכביש וגשר הרכבת שעל הירדן (החבלן [[אמיל בריג]] עוטר באות [[גיבור ישראל]] על המעשה). בבוקר ה-[[15 במאי]] [[1948]] התחילו העיראקים להפגיז את גשר והמשטרה בתותחים ומרגמות, וכן ירו על המקום אש מקלעים, במשך כל אותו יום. לאלה הצטרפה הפצצה לא יעילה של שני מטוסים. מן הצד השני, פגעו מגיני גשר במספר כלי רכב שנעו בצדו המזרחי של הירדן. בגלל הרס הגשרים, העיראקים פנו להעביר את כוחותיהם כשלושה ק"מ דרומה, בקרבת קו צינור הנפט IPC. וכך, במשך כל יום ה-15 במאי העבירו העיראקים כוחות אל הגדה המערבית של הירדן, בעוד כוחות אחרים תפסו עמדות מול גשר, בצידו המזרחי של הירדן. הכוחות שחצו את הנהר פנו צפונה לכיוון הקיבוץ, להוציא כוחות שהופרשו להגנת האגפים והעורף העיראקי. היריוןהשיריון העיראקי עשה דרכו אל המשטרה והקיבוץ דרך הכפר גיסר אל-מג'מע, תוך שהוא תופס מחסה בין הבתים. הרגלים, לעומת זאת, עשו דרכם בעיקר אל גבעת 'הגמל', שמצפון מערב למשק.