דורון הרצוג – הבדלי גרסאות

בשנים 79' – 85' הועסק מטעם [[הסוכנות היהודית]], ובמסגרתה הוביל את תכניתבאגף 'הנוער החלוץ', ובמסגרתה וכן יזם והגה את 'תוכניות שבת' לקבוצותשבה סטודנטים יהודים מחו"ל המגיעותחוו לביקורשבת יהודית לראשונה וכן תכניות בר מצווה בארץ לסטודנטים יהודים מחו"ל שטרם חגגו. בשלוש השנים הבאות (85'-87'), הרצוג פעל כשליח מטעם [[בני עקיבא העולמית]], בקהילה היהודית של [[מלבורן|מלברון]] ב[[אוסטרליה]]. בשנים 88' – 96' עבד ב[[אגודת אכסניית הנוער בישראל|אגודת אכסניית הנוער (אנ"א)]] במחלקת ההדרכה.

[[קובץ:תמונה כללית של בית הקברות סמבוסקי בירושלים, שנת 1855.jpg|ממוזער|תמונה של בית הקברות סמבוסקי משנת 1855 בה ניתן להבחין במצבות הפזורות במורדות הר ציון]]

החל משנת 1979 עוד בהיותו בן בגיל 22 ,בעודו מסייר במורדות [[הר ציון]], פגש הרצוג את ההזנחה הרבה השוררת בבית העלמין היהודי העתיק סמבוסקי. באותה שנה ניסח הרצוג מכתב לשר הדתות בו תיאר את ההזנחה והעזובה השוררת בבית העלמין סמבוסקי העתיק. מאז, פעל במאמץ מתמשך מול הרשויות במשך 30 שנה עד לתחילת עבודות השיקום, בסמוך לפטירתו. הרצוג 'גילה עפר' מבין עיני הנפטרים בקיום מחקר ייחודי שבמסגרתו פענח פנקס רשימות הנפטריםנפטרים שנכתבו בפנקס בכתב [[סוליטריאו|חצי קולמוס]] ספרדי, ניתח מפות עתיקות ותצלומי אוויר, תיעד מצבות שהושחתו בשטח, עד שהצליח לזהות 1631 נפטרים ולסייע בזיהוי מדויק של מאות ממקומות קבורתם. הרצוג הדריך סיורים במקום ופעל להעלאת המודעות אודות המצב בשטח. לאחר מותו פורסם מחקרו המקיף שהיווה פריצת דרך בחקר בית העלמין. כאמור, הרצוג הוביל לכל זאת כאדם פרטי ללא משאבים ייחודיים.