מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מענדל מ. (שיחה | תרומות)
שורה 88:
ב-[[22 בדצמבר]] יעצו היועצים הצבאיים הסובייטים ליחידות האפגניות עמן עבדו לבצע טיפולי הכנה לכשירות ל[[טנק]]ים שלהן. באותו זמן נותקו קשרי הטלפון לאזורים שמחוץ לקאבול, ובכך בודדה הבירה. כוחות מוטסים סובייטיים גדולים החלו נוחתים בקאבול ואמין העביר את משרדו לארמון טאג'בג, שם הוא סבר כי יהיה בטוח יותר.
 
חמישה ימים לאחר מכן, ב-27 בדצמבר, הסתערו 700 חיילים סובייטיים, בהם 54 חיילי יחידת העילית "[[ספצנאז]]" מצוותי "אלפא" ו"זניתזניט", על מבני הממשל, התקשורת והצבא בקאבול.
הם הולבשו במדים אפגניים, והצליחו במשימתם העיקרית: תפיסת ארמון טאג'בג והדחת [[חפיזאוללה אמין]].
ב-7:00 בבוקר של אותו יום פוצץ צוות זניתזניט את מרכז התקשורת העיקרי של צבא אפגניסטן, ובבוקר יום המחרת הודיע הפיקוד הסובייטי ברדיו קאבול כי אפגניסטן שוחררה משלטונו של אמין.
 
על פי ה[[פוליטביורו]], ברית המועצות פעלה בהתאם לבריתה מ-1978 עם אפגניסטן, עליה חתם הנשיא הקודם טארקי, ולא ביצעה פלישה בכוח לאפגניסטן. ברית המועצות סברה כי יורשו של אמין יוכל לאחד את ה-PDPA ולכונן משטר קומוניסטי יציב באפגניסטן. הסובייטים הודיעו כי הוצאתו להורג של אמין בוצעה בידי "המועצה המהפכנית האפגנית המרכזית", שבחרה כיורשו את בבראק קרמאל, סגן ראש הממשלה לשעבר, אותו שלח אמין למשרה הבלתי נחשבת של שגריר ב[[צ'כוסלובקיה]] בעת שלטון פלג החאלק.
שורה 96:
ב-27 בדצמבר החלו נכנסים הסובייטים לאפגניסטן גם קרקעית מכיוון צפון. דיוויזיית "[[ויטבסק]]" המוצנחת נחתה בנמל התעופה בעיר [[בגראם]] והחלה פורסת את כוחותיה שם.
 
התגובות ה[[דיפלומטיה|דיפלומטיות]] היו עזותקשות, ונעו בין אזהרות חמורות לברית המועצות ועד [[החרם על אולימפיאדת מוסקבה (1980)|חרם]] על [[אולימפיאדת מוסקבה (1980)|משחקי הקיץ האולימפיים במוסקבה ב-1980]]. [[ג'ימי קרטר]] נאם כי "זהו הסיכון המשמעותי ביותר לשלום מאז מלחמת העולם השנייה".
 
==פעולות הסובייטים==