תפילה לשלום המדינה – הבדלי גרסאות

זמן אמירת התפילה נקבע לשלב שבין סיום [[קריאת התורה]] וה[[הפטרה]] להחזרת [[ספר תורה|ספר התורה]] למקומו ב[[ארון הקודש]], לפי מנהג קהילות אשכנז. בבתי הכנסת הספרדיים ועדות המזרח מקובל לאומרה בשעת הוצאת ספר התורה, בנקודה זו בתפילה מקובל היה במשך דורות להוסיף ברכות שונות, ביניהן ברכה לשליט המדינה - "[[תפילה לשלום המלכות]]" אותה היו אומרים בקהילות אירופה, ובה בקשות לשלום ה[[מונרכיה|מלכות]], המלך או ה[[קיסר (תואר)|קיסר]], יורש העצר ומשפחתו הקרובה. ההמלצה להתפלל תפילה זו, מוזכרת ב{{משנה|אבות|ג|ב}}: "הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו". אחרי קום המדינה היו, שלצד התפילה לשלום המדינה, קראו גם תפילה לשלום [[נשיא מדינת ישראל]], אך הדבר כמעט אינו מקובל.

 

 

בתקופות שבהן שררה עוינות גדולה בין חוגים דתיים לאומיים ימניים לבין הממשלה, בעיקר בתקופה שמחתימת [[הסכם אוסלו]] ועד [[רצח יצחק רבין]] וכן בזמן [[תוכנית ההתנתקות]], היו שנמנעו מלומר את התפילה, או שערכו בה שינויים שהביעו את זעמם על הנהגת המדינה. בחלק מן הנוסחים שונו המילים "שלח אורך ואמתך לראשיה, שריה ויועציה ותקנם בעצה טובה מלפניך" למילים המדגישות את רצונם למנהיגים יראי אלוהים וישרים בראש המדינה.