המערכה בנורמנדי – הבדלי גרסאות

הכוחות הגרמניים בנורמנדי כללו, לפי הערכות שונות, 2500-2200 טנקים, [[משחית טנקים|משחיתי טנקים]] ו[[תותח סער|תותחי סער]], הם היו מצוידים במיטב הציוד הצבאי, שעמד לרשות [[גרמניה הנאצית]], כולל כ-150 טנקים כבדים מדגם [[טיגר]] ו[[טיגר II]], כ-650 טנקים מדגם [[פנתר (טנק)|פנתר]], הדגמים החדישים ביותר של [[פאנצר סימן 4]] וכ-500 תותחי סער [[שטוג סימן 3]]. הטנקים ומשחיתי הטנקים, שהפעילו הגרמנים בנורמנדי, נהנו מעדיפות איכותית ניכרת על כל סוגי הטנקים, שהפעילו בעלות הברית המערביות בנורמנדי באותה עת ( בעיקר [[M4 שרמן]], [[צ'רצ'יל (טנק)|צ'רצ'יל]] ו[[קרומוול (טנק)|קרומוול]]), למעט טנקי השרמן המוסבים מדגם [[M4 שרמן|שרמן פיירפליי]], ומשחיתי הטנקים האמריקנים מדגם [[M10 וולברין]] ו-[[M18 הלקט]].

תותחי הנ"ט הגרמניים הכבדים, [[תותח 7.5 ס"מ PaK 40]] והדגמים השונים של [[תותח נ"מ 88|תותח הנ"מ 88 מ"מ]], שהוסבו לשימוש נגד מטרות קרקע, יכלו לחדור את השריון של כל סוגי הטנקים של בעלות הברית מטווחים רחוקים. הגרמנים היו מיומנים מאוד בהפעלת תותחי הנ"ט שלהם (שהיו פגיעים פחות מכלי הרכב המשוריינים לאש אויב) הן בהגנה והן בהתקפה, בשיתוף פעולה עם הטנקים והחרמ"ש שלהם, וחלק ניכר מהטנקים של בעלות הברית, שהושמדו או נפגעו במהלך המערכה בנורמנדי, נפגעו מאישם.

השילוב של תנאיפני הקרקע בנורמנדי, העדיפות של כלי הרכב המשוריינים, שהפעילו הגרמנים במהלך המערכה, על ה[[רכב קרבי משורין|רק"מ]] של בעלות הברית, והשימוש היעיל שעשו הגרמנים בתותחי הנ"ט שלהם, איזנו במידה רבה את העדיפות המספרית הגדולה בכלי רקברק"מ, ממנה נהנו בעלות הברית במהלך המערכה.