ארובת שרב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shz467 (שיחה | תרומות)
Shz467 (שיחה | תרומות)
הסרת פרט לא נכון, הוספת עוד מידע
שורה 12:
עלות הקמתו של מתקן כזה מוערכת ב-0.85 - 1.2 מיליארד דולר וכושר ייצור החשמל שלו הוא בין 200 ל-600 [[מגה ואט]]. ב-[[2004]] החל הטכניון במשא ומתן לבניין ארובת שרב ב[[הודו]]{{הערה|1={{הארץ|עמירם כהן|אלסטום במגעים להשתתפות בפרויקט ארובות שרב - שעלותו כמיליארד דולר|1.939720}}}} {{הערה|שם=הערה מספר 20180905102548:0}}.
 
החסרונות העיקריים של ארובת שרב הם מחיר ההקמה הגבוה (שכן היא תשתלם כלכלית רק בסד גודל עצום), חוסר המודולריות שלה, זיהום הסביבה בטיפות ים מלוחות, וחוסר ההתנסות בפועל עם מבנים בסדר גודל דומה.
 
אחד היתרונות של "ארובות השרב" על פני טכנולוגיות סולריות אחרות לייצור חשמל היא היכולת לספק חשמל לאורך כל שעות היממה שכן המגדל אינו דורש קרינת שמש ישירה, אלא להיות ממוקם בסביבה חמה ויבשה מאד {{הערה|שם=הערה מספר 20180905102548:0|https://www.transnational-renewables.org/Gregor_Czisch/projekte/new_et-brochure_zaslavsky.pdf}}.
שורה 19:
כמו ב"ארובות השרב", רעיון ה"[[:en:Solar_updraft_tower|ארובה הסולארית]]" נועד להפיק אנרגיית רוח מלאכותית בתוך מבנה סגור, תוך ניצול העיקרון הפיזיקלי הקובע שאוויר חם נע למעלה. מפתחי המגדל הם מהנדסי החברה הגרמנית "שלייך ברגרמן ושות'", שכבר הקימו מגדל הדגמה מוקטן בגובה 200 מטר, בשיתוף ממשלת ספרד ב-[[1982]] {{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.solaripedia.com/13/371/5042/solar_updraft_tower_pilot_plant.html|הכותב=|כותרת=Solar Updraft Towers Generate Mega Power|אתר=|תאריך=}}}}.
 
חברת [http://www.enviromission.com.au EnviroMission] יוזמת הקמה של '''מגדל סולארי''' בגובה של קילומטר ב[[אוסטרליה]]. למגדל יהיה סמוך לקרקע בסיס זכוכית ברוחב של 7 קילומטרים. בסיס זה יקלוט את חום השמש, והאוויר שבו יחומם כתוצאה מכך ל-70 מעלות ויזרום ב-32 טורבינות לראש המגדל, שבו הטמפרטורה תעמוד רק על 20 מעלות. מגדל זה יוכל לספק תפוקת חשמל של 200,000 משקי בית. עלותו מוערכת ב-56 מיליוני דולרים. מגדל זה מזכיר את ארובות השרב, שבו האוויר זורם בכיוון הפוך.
 
בדומה ל"ארובות השרב" אחד היתרונות של ה"ארובה הסולרית" על פני טכנולוגיות סולריות אחרות לייצור חשמל היא היכולת לספק חשמל לאורך כל שעות היממה וזאת על ידי אגירת חום בשעות היום באמצעות צינורות מלאים במים המונחים על האדמה, מתחת לקולט. צינורות אלו סופגים חום במהלך שעות היום ומשחררים אותו במהלך הלילה {{הערה|J. Schlaich, R. Bergermann, W.Schiel, G, Weinrebe, “Design of Commercial Solar Updraft  Tower